ניצול מיני בין מטפל למטופל תוכן עניינים:
·       מבוא -.עמוד
3 ·        ניצול מיני בין מטפל ומטופל התפתחות היסטורית-..עמוד 5
·       המצב בישראל עובר לתיקון 77, הסיבות לתיקונו ויוזמת הצעת החוק שהוגשה ע"י פרופ' זומר וע"י פרופ' גרוס–.עמוד 9
·       הסכמת הקורבן במשפט הפלילי עמוד 14
·       מהותו ותכליתו של תיקון 77 לחוק העונשין עמוד 20 ·       בעיות העולות מתיקון 77 –עמוד 24
·       משפט משווה- ארה"ב –…עמוד 26
·       הצעת חוק העונשין (תיקון – הרחבת איסור תקיפה מינית ביחסי תלות וביחסי טיפול), התשס"ט–2008–…עמוד 32
·       סיכום -עמוד
3 4
·       ביבליוגרפיה –.עמוד
3 6
הקדמה:
מערכת היחסים הנוצרת בין מטפל למטופל הינה מערכת יחסים רגישה ומורכבת הטומנת בחובה היבטים טיפוליים עם היבטים מוסריים ומשפטיים. מדובר למעשה בקשר בין שני אנשים שבסיסו הינו הטיפול המקצועי הניתן על-ידי המטפל למטופל. קשר זה הינו קשר  בעל אופי מיוחד הנובע מטיב ההתקשרות והיחסים שבסיסם יחסי אמון בין כוחות לא מאוזנים מבחינת הידע והשליטה, דבר אשר גורם ליחסי תלות של המטופל במטפלו. מספר יסודות במערכת יחסי מטפל-מטופל חוברים יחדיו וזאת על מנת לתת למטפל השפעה רבת עוצמה על המטופל, ואי-שוויון במערכת היחסים ביניהם. המטופל למעשה נמצא במצב של נחיתות ופגיעות מרבית הן גופנית והן רגשית, במיוחד בשעה שבה הוא נתון במצוקה ונזקק לאותה עזרה נפשית שלשמה פנה לטיפול מלכתחילה. כאשר המטפל פועל בצורה שאינה לטובת המטופל, המצב היחסי של המטופל במערכת היחסים המקצועית מקשה עליו מאוד להתנגד להתנהגותו של המטפל.  אחד הסיכונים העיקריים אשר נגרם ממצב זה הינו הסיכון אשר בו נטול המטופל, לניצולו המיני על-ידי המטפל, וזאת לאור מחקרים רבים הקיימים בנושא זה, אשר מראים כי מדובר בתופעה מדאיגה וכלל לא נדירה. הבעייתיות נמצאת בתיחום הגבולות בין המותר לאסור, קביעת נורמות מותרות ואסורות ומציאתו של איזון בין מרחב פעולה הולם למטפלים מחד, לבין מתן הגנה מרבית למטופלים מאידך. ממחקרים שנערכו בעיקרם בארה"ב, שיעור המטפלים במקצועות הרפואה והפסיכולוגיה אשר דיווחו על קשר גופני אינטימי או יחסי מין עם המטופל, נע בין 5% ל-13%. רוב רובם המכריע של המטפלים הודו כי היו מודעים לכך שאותה התנהגות ארוטית כלפי המטופל לא הייתה אמורה להביא שום יתרון לטיפול או למטופל. מדובר בשיעור אשר עלול להפתיע את מי שאינם מצויים בתחומים אלו, ולכן ללא ספק מצדיק התייחסות מיוחדת לבעיה זו.  הדילמה המוסרית הכרוכה בנושא זה, שבה אדון במהלך העבודה, עוסקת בשאלת התערבותה של המדינה ומערכת המשפט ברצון ובאוטונומיית הפרט, שאלת הפטרנליזם, איזונם של האינטרסים הנעים בין שלילת הסכמתו של המטופל והתייחסות להסכמה כ"הסכמה" שאיננה אמיתית, לבין מתן היתר למטופל כביטוי לרצונו ולשליטתו בכל מצב ובכל מקרה על גופו. מטרתה של עבודה זו הינה להציג את הבעיה הקיימת החל מראשית דרכה בהיסטוריה ועד מצבה הנוכחי הקיים כיום בישראל לאור תיקון 77 לחוק העונשין, ומצבה בארצות אחרות. בישראל, נדונה סוגיה זו בצמצום, במספר פסקי דין שדנו בנושא זה באופן ישיר ובפסקי דין אחרים אשר נגעו בעקיפין בשאלות שונות אשר קשורות לנושא זה. במהלך העבודה אביא בהרחבה את החקיקה והפסיקה בישראל, לפני התיקון ואחריו, ואראה את התפתחותן והתגבשותן במהלך השנים. לאור העובדה כי סוגיה זו מפותחת מאוד בארה"ב, אביא סקירה השוואתית בעיקר מארה"ב, תוך שאבחן את המודלים והגישות השונות, מידת התאמתן למציאות השוררת בישראל, ובחינת הצורך לאמצן בישראל, בחלקן או במלואן. במסגרת עבודה זו אבחן את שאלת ההסכמה של המטופל, הצורך ביצירת חזקות עובדתיות לשלילת הסכמה זו עקב המצב המורכב בו נתון המטופל, כבסיס לחזקה להיעדר הסכמתו ולהיותו נתון במצב בו הוא מנוע מלהתנגד או מנוע מלתת את הסכמתו החופשית ולהשגת הסכמתו במרמה.