עבודה פרה סמינריונית בנושא:
"תעשיית הביודיזל כגורם למשבר המזון העולמי" "התחרות על תבואות בין 800 מיליון נהגים שרוצים לשמור על ניידותם, לבין שני מיליארד עניים שרוצים לשרוד, נהפכה לסוגיה בוערת".תוכן העניינים
מבוא ..3-4
פרק 1: הפרק הכלכלי -…4-6
פרק 2: הפרק החוקי –6-8
פרק 3: הפרק המוסרי -..8-12
סיכום 12-15
ביבליוגרפיה – 16
מבוא
ביו דיזל הוא סולר ביולוגי המיוצר משמנים צמחיים ומן החי. הביו דיזל מסוגל להניע מנועי דיזל רגילים ממש כמו דיזל מינרלי רגיל(סולר), אלא שבעירתו נקיה וכמות המזהמים הנפלטת בתהליך נמוכה באופן משמעותי מזו של הבנזין והסולר.
דלקים ביולוגיים מהווים מקור אנרגיה מתחדשת ואינוספית, בעוד שדלקים מינרליים כגן נפט ,גז ופחם הינם מקורות אנרגיה מתכלה. שריפת הנפט ונגזרותיו לצורכי תחבורה ותעשייה, חימום והפעלת מכונות משחררת לאטמוספירה כמויות אדירות של פחמן דו חמצני, בנוסף לגזים רעילים אחרים, ותהליך זה הוא הגורם המרכזי להתחממות כדור הארץ. תופעות סביבתיות שליליות נוספות הקשורות בשימוש באנרגיה מתכלה הן הגשם החומצי, וזיהום הים המאסיבי בנוסף להשלכות הפוליטיות השליליות המתבטאות במתחים רבים בזירה הבין לאומית הנוצרים כתוצאה מהעובדה שמקורות הנפט בעולם הולכים ומתכלים במהירות.
עקב כך, נוצר צורך בעשורים האחרונים למציאת דרכים חדשות להפקת אנרגיה , אנרגיה אשר תהיה נקיה יותר ובלתי מתכלה.
בעשורים האחרונים, מדינות מפותחות רבות הגיעו למסקנה כי הדלקים הביולוגיים עונים לביקוש זה. שריפה של דלקים ביולוגיים כגון ביו-דיזל איננה תורמת לאפקט החממה. הפחמן הדו חמצני הנפלט כתוצאה מבעירת הביודיזל הוא אותו הפחמן הדו חמצני שהצמחים קלטו בחודשים שקדמו לייצור הדלק. כמו כן,השימוש בביו דיזל מפחית באופן משמעותי את פליטת מרבית המזהמים הנוספים : שריפה של ביו דיזל פולטת 48% פחות פחמן דו חמצני, 47% פחות חלקיקים, 67% פחות פחמימנים והיא אינה פולטת כלל תחמוצות גופרית הידועות כגורמות לגירויים ומחלות בדרכי הנשימה ולגשם החומצי.
עם הזמן, וההבנה של הממשלות ברחבי העולם כי יש לעשות צעדים מעשיים לפתרון הבעיה, נושא ייצור הביודיזל הפך לקונצנזוס עולמי. ממשלות ומדינות רבות בשיתוף פעולה עם האו"ם החלו להתאחד ולהתאגד במסגרת גופים בינלאומיים, הוקמו ועדות ונחתמו אמנות, וכל זאת על מנת לקדם את ענף ייצור הביו דיזל, אשר אמור בתורו להאט את התחממות כדור הארץ, להוריד את פליטת הגזים הרעילים לאוויר העולם בנוסף לניטרול שאר התופעות הסביבתיות השליליות וכמובן להוריד את התלות במדינות ובמשטרים קיצוניים כגון רוסיה, איראן וונצואלה אשר בשטחן נמצאים רוב מאגרי הנפט והגז.
במסגרת שיתופי פעולה אלו, שאחת העיקריות שבהן היא החתימה של 169 מדינות על אמנת "קיוטו", הוצבו יעדים ברורים לכל מדינה באשר לקיצוצים בפליטות הגזים שהיא אמורה לבצע בזמנים מוגדרים מראש – עד שנת 2010,עד שנת 2015 ועד שנת
2 020.
אמנה זאת, בנוסף להסכמים אחרים אשר התקבלו במסגרת הדיונים הבינלאומיים הביאו את האסמכתא החוקית והמשפטית לענף ייצור הביו דיזל. במקביל לכך, ניתנה התמיכה הכלכלית בדמותן של סובסידיות רבות לענף הביו דיזל אשר ניתנו ברוב המדינות המפותחות בעולם על מנת לקדם את העמידה ביעדים שהוצבו. התמיכה הכלכלית התבטאה גם בהקלות הרבות במיסים אשר ניתנו לחברות העוסקות בתחום זה. אם כן, מה שהתקבל במהרה הוא ענף ייצור של אנרגיה "נקיה" אשר קיבל תמיכה חוקית וכלכלית ברחבי העולם, ומהר מאוד נכנס לתנופה חסרת תקדים.
עד מהרה התברר כי ענף זה יצר לא מאט תופעות לוואי שליליות, שאותן כנראה לא העריכו מספיק מראש. ייצור מאסיבי של ביו דיזל ברחבי העולם, שנהנה מסובסידיות חסרות תקדים, גרם לעלייה דרסטית במחירי המזון בעולם, שכן כעת הוסבו חלק גדול מהגידולים החקלאיים לצורכי ייצור אנרגיה ולא לצורכי מזון. אוכלוסיות חלשות רבות ברחבי העולם, אשר מוציאות את חלק הארי מהכנסתם על מזון,  נפגעו כתוצאה מכך, עובדה אשר השפיעה בצורה עקיפה גם על יציבותן של ממשלות אחדות אשר צריכות לתמוך ברווחתן של אוכלוסיות אלו. במקומות רבים בעולם נפגע המאזן האקולוגי, עקב שימוש יתר במים לגידולים אשר נועדו לתעשיית הביודיזל ועקב בירוא יתר של יערות גשם שנועד לספק את המחסור בשטחים המתאימים לגידולים אלו.
בעבודה זו, אנו נבחן את ההבטים הכלכליים והחוקיים של תעשיית הביו דיזל, לטוב ולרע, ובסופו של דבר ננסה לבחון את ה"מוסריות" של תעשיית הביו דיזל – של הארגונים ושל הפרטים בארגונים אשר שותפים לתעשייה זו- המדינות והחברות היצרניות, וע"י כך ננסה לבחון האם תעשייה זו ראויה או לא, ומה על הגופים הפועלים בתעשייה זו לעשות על מנת להגיע ל"אמצע הזהב" – כלומר למקסם את  התועלת במינימום נזק, על מנת שנוכל להגדיר בסופו של דבר תעשיה זו כרווחית חוקית והכי חשוב –כמוסרית.