תיאוריות בקרימינולוגיה - סיכומי שיעור

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2010
מספר מילים 9867
מספר מקורות 1

תקציר העבודה

שיעור 1 19/10/09
אריק גוד, 2002, הסוציולוגיה של השימוש בסמים, מיניות, חריגה, עבריינות, מחלת נפש ועוד…
האוניברסיטה הפתוחה raymond paternoster & ronet bachman. 2001, explaining criminals & crime: essays in contemporary criminological theory. l.a:roxbury publishing company מבדק קריאה 30% הגשה עד השעה 14:00 לתא של לימור או הגיש לה לפני השיעור (לא אחרי!) מבחן סוף סמסטר (מבחן בית) 70% מהציון הסופי.
תאריך הגשה: 28.1.10 שעה 15:00 (הגשה לתא של לימור בסעוד).
להוריד מצגת של השיעור מההיי לרן.
לשבוע הבא צריך לקרוא את הפרק הראשון מהספר באנגלית (בהיי לרן) לבדוק בסוף השבוע את הקבוצה שאני נמצאת במטלה.
לבדוק את כללי הציטוט מהאתר.
שיעור
2 26/10/09
היסודות של התיאוריה הקרימינולוגית והיקשים סיבתיים תיאוריה- מערכת של רעיונות המקושרים בינם לבין עצמם ויוצרים ידע על העולם בו אנו חיים. התיאוריה ישנו ניסיון להמחיש באופן הגיוני את המתרחש בעולם האמיתי. בתיאוריות אנו עוזבים את הרמה הפילוסופית המופשטת וחותרים הבנה של החיים האמיתיים. על מנת שתיאוריה תהיה תקפה היא צריכה לדבוק באופן עקבי בעובדות הבסיסיות בתופעה הנחקרת.
אחת השאלות שמעסיקות אותנו היא שאלת אישוש והפרכת התיאוריה. תיאוריה כוללת השערות שניתן לבדוק אותן באופן אמפירי (מבחנים בעלי חוקיות מקובלת, עם מרכיבים מדעיים). יתכנו שני תסריטים במקרה של בחינה אמפירית: 1. תיאוריה מופרכת- מנסים לבדוק/להשתמש בתיאוריה, אך השערותיה אינן עולות בקנה אחד עם המציאות.2. תיאוריה מאוששת- תיאוריה שממנה ניתן לגזור השערות שעולות בקנה אחד עם המציאות שאנו מכירים. קיימים מבחן הגישוש ומבחן ההפרכה.
ישנה נטייה לחשוב שתיאוריה היא סוג של עובדה חברתית אך היא לא, זוהי מערכת מושגים, והיא אינה ניתנת להוכחה חותכת אף פעם. לא ניתן לפסול אותה (להפריך זה לא לפסול). כאשר תיאוריה אינה מאוששת זה לא בהכרח אומר שהיא לא נכונה, יכולות להיות לכך סיבות שונות למשל חוסר זמינות של אמצעים טכניים ואם תיאוריה לא עובדת בזמן מסוים זה לא אומר שהיא לא תעבוד בזמן אחר. הספרות המקצועית יוצרת מדרג בין התיאוריות לפי רמת האישוש וההפרכה.
תיאוריה מסבירה מדוע מתרחשים אירועים מסוימים ומספקת דרך לניבוי ההתרחשות של אותו אירוע. התיאוריה מספרת את הסיפור מאחורי העובדה החברתית. התיאוריה מציעה מערכת של מושגי מפתח שמארגנים ומגדירים את הקשר בין המושגים היא מסייעת לנו לראות את היער ולא רק את העצים. היא מפנה לנו את תשומת הלב לרעיונות שהיא סבורה כי הם משפיעים על התופעה הנחקרת.
התיאוריה אינה מסבירה או מנבאה התנהגות של האדם הבודד, היא מזהה דפוסים ומסבירה התנהגות של האדם הסביר/ הממוצע. תיאוריה מבקשת להכליל ובכך פונה לתופעה הרחבה יותר.
בתיאוריה אין ניבוי ודאי. תיאוריה משתמשת בהסתברות, אך לא בוודאות.
תיאוריה קרימינולוגית מנסה לעשות סינתזה של ידע קיים כדי להבין למה אנשים מבצעים עבירות. היא מחפשת הסברים/קשרים של התנהגות עבריינית עם תופעות אחרות.
ההסברים שמציעים קרימינולוגים לפשיעה מושפעים מהאסכולה האינטלקטואלית אליה הם משתייכים. האופן בו אנשים התחנכו משפיע על הדרך בה הם בודקים שאלות קרימינולוגיות.
הקשר בין תיאוריה למדיניות ציבורית:
מדיניות ציבורית לא בהכרח מתבססת על תיאוריה. למרבית המוסדות ישנן דרכי יישום שלדעתם באים להוריד את הפשיעה אך יישומם אלו אינם תמיד מעשיים. הקשר בין תיאוריה למדיניות הוא מאוד בעייתי ולעיתים אף לא מעשי. תיאוריה וחברה:
חשיבותן של תיאוריות מתרחבות ומצטמצמות עם הזמן.
תיאוריות דומיננטיות בכל זמן נוטות לשקף דעות חברתיות הרווחות בחברה באותה עת. ישנו קשר חזק בין התיאוריה לחברה-