הקדמה בחירת אנדרטת הצנחנים בתל נוף כמחוז זיכרון             בחרנו באנדרטת הצנחנים משני טעמים:
האחד – היא עונה על ההגדרה של מחוז זיכרון והיא בעלת ייצוגים וויזואליים – חזותיים; השני – מההיבט האישי בן המושבה (מזכרת בתיה) בה אנו מתגוררות, ליאון שמוכר ז"ל, נהרג במלחמת לבנון השניה במסגרת שירות מילואים בחטיבת הצנחנים.
בשל קירבה והיכרות זו, חשנו צורך לבחון ולחקור אנדרטה זו. בנוסף, האנדרטה מנציחה את לוחמי חטיבת הצנחנים שנפלו מתקופת מלחמת העולם השניה ועד היום, כמו גם את האומץ, המסירות וההקרבה, שהפגינו לוחמי החטיבה בקרבות הגבורה במלחמות ומאורעות שונים. עבודה זו נפתחת בהצגת רציונאל תיאורטי בנושאי הנצחה ואנדרטות. בהמשך העבודה נתאר את ההיסטוריה הפרטית של מחוז הזיכרון שבחרנו ואת תכונותיו החזותיות. נציג את ייצוגיה החזותיים של האנדרטה ואת מה שהאנדרטה מסמלת בעיננו. בנוסף, נערוך הקבלה בין דבריו של מוסי (1981) לבין מה שקיים בשטח.
הנצחה ואנדרטאות זיכרון             מסכת קשרים מסועפת תובעת את מערך ההנצחה והזיכרון. שותפים לארגונים הממסדיים, גופים וולונטאריים ופרטים וקבוצות של בעלי ברית הפועלים באורח ספונטאני. עבודת ההנצחה נעה מקהלים לקהלים, עוברת ממעגלים פרטיים מצומצמים למעגלים קבוצתיים רחבים ומגיעה עד לארגונים ארציים ולאומיים, ותהליכי הנצחה קיבוציים מניעים תהליכים אינדיבידואליים. קהילות הזוכרים עשויות להיות מצומצמות או רחבות עד לקהילת זיכרון ששותפים לה אלפי אנשים (שמיר, 1996).
עזריהו (1995) טוען כי במקרה של הנצחת הנופלים וזיכרון הנופלים, אנחנו מדברים על-