שיפור האי-קיו ע"י הוספת ויטמינים ומינרלים" / אייזנק ושונטאלר 1997
הגישה הסביבתית גורסת כי לתזונה כגורם סביבתי, חשיבות רבה להתפתחות המשכל. רמת התזונה משפיעה על ההתפתחות הגופנית ועל הפעילות השכלית.מחברי המאמר פותחים בהתייחסות לדיון תורשה-סביבה לגבי משכל. המשכל מושפע מגורמים גנטיים, הביולוגיה אחראית לגובה מנת המשכל של האדם וניתן להשתמש בה לשיפור.
הם מציגים עמדת ביניים. מחד הם מציינים שיש הוכחות לכך שתוכניות העשרה בסביבתיות לא השיגו שיפור לאורך זמן במשכל של ילדים ומאידך הם מציעים התערבות סביבתית:תוספי מזון.   תוספי המזון ישפיעו ככל שהילד צעיר יותר (התוספים מסייעים כנראה בהבשלת ובניית מערכת העצבים המתפתחת).חשיבותם של הגורמים הגנטיים מותנית במשתנה הסף. כלומר, אצל ילדים שרמות המיקרונוטריאנים לא מאוזנות, היינו בחסך ומתחת למשתנה הסף, חשיבות הסביבה עצומה ונצפה לשיפור ברמת האינטליגנציה הנוזלית (גמישה) לאחר איזון רמת המיקרונוטריאנים. אולם, אצל ילדים שרמות המיקרונוטריאנים מאוזנות ומעל למשתנה הסף, הגנטיקה תיתן ביטוייה. עמדה זו תומכת בשילוב בין שתי הגישות. כלומר, הפוטנציאל הוא מולד אך המידה בה הוא ימומש תלוי בגורמים הסביבתיים.
משתנה הסף קשור לנימוק של "מצדדי התורשה" בניהם ג'נסן. ג'נסן טען כי קיימים הבדלים בין גזעים, ו"משתנה הסף" הוא מושג חשוב …