שיעור 1 06.11.08
דיני המשפחה בישראל הם הדינים היחידים בהם מתעסקים במוצא האדם. דיני המשפחה בישראל של שנת 2009, הם דינים מפגרים מאד, מלבד בתחום ידועים בציבור.
בכל שאר המדינות בעולם, כאשר רוצים לדון בתחום הידועים בציבור – מסתכלים בעיקר על ההתקדמות שחלה במדינת ישראל. אם נסתכל מבחינה גיאוגרפית על המפה של ישראל, אנחנו מגדירים את עצמנו עם ראש אירופאי אבל אנחנו מאד דומים לשכנינו. ישראל, ירדן, סוריה, עיראק ופרס קושרים את הדת עם דיני המשפחה.
עם נסתכל על הדינים במצרים או בירדן – דינים דתיים חלים על המעמד האישי וכך גם בישראל. עד לפני כמה שנים, כאשר התעוררה שאלה בבית המשפט העליון בדיני המשפחה, בית המשפט נמנע מלקחת החלטה בנושאים אלו והפנה אותם למחוקק. עם הזמן, דיני המשפחה התחילו להשתנות בקצב מהיר, הפנים של דיני המשפחה בישראל שונים – הדבר מתחיל עם כמה פסקי דין והעיקרי בהם הוא זה שנוגע לנישואים אזרחיים. כיום, ישנם דברים יותר ליברליים שבנויים על ערכים של שוויון והכרה בזכות החוקתית של אדם להקים את התא המשפחתי ולעצבו כראות עיניו. אם אדם רוצה להימנע מהכנסת הדת לתוך משפחתו, הוא יכול לבחור בתחליפי נישואים – ידועים בציבור, להתחתן בנישואים אזרחיים.
לדוגמא : אצל יהודים – כשאישה בוגדת אין לה זכות למזונות. במספר פסקי דין, נשים שתבעו מזונות למרות שהן בגדו, בתי המשפט האזרחיים גילו לעיתים שהבעל בגד ולכן חייבו אותו במזונות (למרות שהדבר נוגד פסיקה קודמת או הוראת חוק) כאשר לאישה לא מגיע מזונות (כהן שהתחתן עם גרושה) – כאשר היא פנתה לקבל מזונות מהבעל, עד לאחרונה בתי המשפט אמרו שלא מגיע לה מזונות כי הדין הדתי לא מעניק לה מזונות. אבל לאחרונה בתי המשפט מחפשים פתרונות בדיני החוזים. עד לאחרונה, לא התייחסו לילדים כאשר ההורים התגרשו ורק בדקו מי מההורים יכולים להחזיק בילדים – היום, ילד נכנס ללשכת השופט ומבקש מהשופט עם מי הוא רוצה להישאר.
אצל המוסלמים – אם הבעל רוצה לגרש את האישה, הוא לא צריך את הסכמתה אלא רק אומר (טלק) מגורשת והיא אכן מגורשת-.