עיקרון האשמה וחולה הנפש הגנת אי השפיות שבסעיף 34ח לחוק העונשין עבודה במסגרת הסמינריון "היסוד הנפשי של העבירה הפלילית" תאריך הגשה: 11.01.10 תוכן עניינים
פרק א' : מבוא -…
2
פרק ב' : מחלת הנפש והיסוד הנפשי הגדרת מחלת הנפש –
3
היסוד הנפשי
6
פרק ג' : האחריות הפלילית של חולה הנפש במשפט האנגלי התפתחות המבחנים עד כללי מקנוטן —
10 משפט מקנוטן –.
12
כללי מקנוטן ופירושם
13
ביקורת על כללי מקנוטן –..
16
פרק ד' : האחריות הפלילית של חולה הנפש בישראל גישת המשפט העברי ..
21
גישת המשפט בישראל עד גיבוש סעיף 34ח .
24
המונח "דחף בלתי נשלט" —
27
הביקורת על מבחן הדחף וסעיף 34ח — 29
פרק ה : האחריות הפלילית של חולה הנפש בארה"ב קבלת כללי מקנוטן –
31
כלל דורהם
32
The American Law Institute – Modal Penal Code –… 33
כלל בראונר
33
משפטו של ג'ון הינקלי
33
Insanity Defense Reform Act of 1984
. 34
פרק ו' : מסקנות ודיון בביקורות הגדרת מחלת הנפש -35
דחף לאו בר-כיבוש –
36
פרק ז' : סיכום -.
38
פרק א' : מבוא
בשנת
1 957 נעצר אד גין בחשד לרצח של לפחות 2 נשים, בשנת 1992 הואשם ג'פרי דאהמר ב-15
מקרי רצח, בשנת 1999 הואשמה פלונית ברצח בנה לאחר שזרקה אותו מחלון ביתם, בשנת
2 000 הצית יריב ברוכים כמה מכוני עיסוי, כתוצאה מכך נהרגו 4 נשים שהיו בתוך אחד המכונים ולאחרונה, הואשם אבי דר ברצח בעלת הדירה שבה התגורר.
המשותף לכל האנשים האלו, הוא שבשלב מסוים במשפטם ואף לפני פתיחת משפטם, הם טענו כי בעת ביצוע העבירות, לא היו אחראיים למעשיהם מחמת אי שפיות. חלקם אושפזו בבתי חולים לחולי נפש, אחרים נכלאו בבתי כלא לשנים ממושכות והאחרון, אבי דר, נמצא כמי שאינו כשיר לעמוד לדין ונשלח לאשפוז.
טענת אי השפיות היא כזאת שבכוחה לשחרר מאחריות פלילית או נזיקית אדם שביצע עבירה, להפחית את עונשו של המבצע או אפילו לקבוע כי למרות שביצע את העבירה, אינו כשיר לעמוד לדין ולכן יש לאשפזו.
טענה זו עתיקת יומין ומשותפת כמעט לכל שיטות המשפט. גם במשפט העברי הקדום ישנו אזכור לטענה זו וחולה נפש שכונה "משוגע", היה משולל מכל כשרות משפטית.
למרות ההסכמה הרחבה, עדיין קיימת התמרמרות בקרב הציבור בכל פעם שבתי המשפט פוסקים כי נאשם אינו אחראי למעשיו מחמת היותו חולה נפש בעת ביצוע המעשה, וגוזרים עליו אשפוז במקום מאסר.
בעבודה זו אנו אתמקד בטענת אי השפיות ככזאת שמשחררת מאחריות פלילית את מבצע העבירה ולאור זה, אני אבחן את התפתחות ההגנה, מתחילתה באנגליה בכלל ובמשפט מקנוטן בפרט, דרך התפתחות מבחן הדחף לאו-בר כיבוש במשפט בישראל ובאמצעות משפט משווה מול המבחנים שנהוגים בארה"ב בנושא זה.
לבסוף, לאור הסקירות והביקורת שכל המבחנים האלה מעלים, ברצוני להציע מסקנות לגבי תיקון, שיפור ושינוי התפיסה והחוק של הגנת אי השפיות, כפי שהיא קיימת היום במדינת ישראל.