החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה סמינר קורבנות מפשיעה השפעת מאפייני השכונה על החשיפה לקורבנות משפיעה מבוא
בחרתי לעסוק בשאלה כיצד השכונה משפיעה על החשיפה לקורבנות מפשיעה, מאחר וזהו נושא קרוב ללבי. לפני מספר שנים הדרכתי נוער בסיכון ונוער מנותק, בשכונת שפרינצק, חיפה. בכל פעם שנכנסתי למועדונית, תהייתי, האם חלק מהנוער הינו קורבן מפשיעה או חשוף לקורבנות מפשיעה? האם במידה והיו גרים בשכונות אחרות, התנהגותם הייתה נורמטיבית וחשיפתם לקורבנות היתה שונה?
עם התפתחות הקרימינולוגיה, התפתחו גישות שונות שעסקו מחד גיסא, במוטיבציה העבריינית,  המושפעת ממאפייני העבריין ומאידך גיסא, חוקרים גרסו כי מאפייני העבריין והמוטיבציה שלו אינם מספיקים וקיימות השפעות מהותיות למבנה ההזדמנויות הנוצר ע"י התנהגות הקורבן ובעיקר הסביבה בה הוא נולד יוצרת אינטראקציה חברתית במהלך חייו.
בעבודה זו אנסה לבחון ולבקר את הספרות הנוכחית אודות ההשפעה השכונתית על חשיפה לקורבנות מפשיעה, האם גדילה בסביבה חסרת ארגון חברתי בילדות משפיעה על חשיפה לקורבנות מפשיעה.
חוקרים אשר ניסו לענות על שאלה זו העריכו את החשיבות של אינטראקציות חברתיות ומכניזמים מוסדיים, כאשר הנחת עבודתם הייתה, שאותם אינטראקציות ומוסדות מסבירים את פשר ההיגיון ברמת השכונה בגיוון התופעה ההתנהגותית בעיקר בקרב מתבגרים: עבריינות, אלימות והתנהגות של נטילת סיכון.
Park (1916), הגדיר שכונה כתת חלק מקהילה גדולה, אוסף הן של אנשים והן של מוסדות וגופים, שיושבים במקום שמוגדר מרחבית ומושפעים מכוחות אקולוגיים, תרבותיים ופוליטיים. Suttles (1972), הוסיף כי יש לראות בקהילה מקומית מערכת היררכית של פרוגרסיביות וכקיבוץ של דיירים.
במהלך העבודה אתייחס למאפייני השכונה ומאפיינים דמוגרפים, חברתיים וכלכליים. אבחן את  תיאורית "חוסר ארגון חברתי" שפותחה על ידי צמד חוקרים מאסכולת שיקגו, ארצות הברית – Shaw and Mckay (1969). חוקרים אלו מיקדו את מחקרם באפיונים האקולוגיים החברתיים (עוני, מוביליות תושבים והטרוגניות גזעית), אשר מהווים תשתית להגברה של שיעורי הפשיעה. עוני, מוביליות תושבים והטרוגניות גזעית יוצרים מצב של חוסר ארגון חברתי.   ישנם מספר רב של תיאוריות המקשרות בין חוסר ארגון חברתי לעבריינות וחשיפה לקורבנות מפשיעה, בחרתי במספר תיאוריות שנראות לי הכי ממצות ומסבירות הכי טוב את השפעת השכונה על החשיפה לקורבנות מפשיעה.