סמינריון בסחר באיברים- כיצד השפיע חוק השתלת איברים, תשס"ח- 2008 על היצע האיברים ואפשרות המסחר בהם? מה המעמד הקנייני של איברי האדם? (23 עמודי תוכן)

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , , ,
ציון 96
שנת הגשה 2010
מספר מילים 9021
מספר מקורות 65

תקציר העבודה

תקציר בישראל, כחלק מן העולם החופשי, כל אדם נולד חופשי ובעל שליטה מלאה על גופו. עם זאת, יודע האדם יַדוֹע היטב כי החברה בה אנו חיים הציבה גבולות ברורים לאותה "בעלות" על גופנו. גבול זה הינו האיסור למכור את אברינו, אף אם נרצה לעשות זאת בגמירות דעת ומתוך רצון חופשי. כיום, ישנם במדינת ישראל אלפי חולים הזקוקים להשתלת איברים על מנת להציל ו/או להאריך את חייהם. רבים מהם נופלים כנטל על כתפי החברה וכספי הציבור בעקבות טיפולים יקרי ערך כדוגמת טיפולי הדיאליזה לחולי כליות, כל זאת כאמור בזמן שהם ממתינים ומייחלים שיימצא תורם שיוציא אותם ממעגל החולי בו הם נמצאים. למרבה הצער, רבים מהם לא שורדים את שלב ההמתנה.
הביקוש לאיברים מחד וההיצע הנמוך למשאב יקר זה מאידך, לא חמקו מעיניהם של אותם מתווכים, אשר מפגישים בין חולה ו"תורם", וכתוצאה ממסחר זה משלשלים לכיסם סכום נכבד מן העסקה. עסקאות בהן מתבצע סחר באיברים נסגרות חדשות לבקרים, ללא פיקוח רפואי- אתי- משפטי ראוי, ומנוהלות על-ידי מתווכים שמוּנעים אך ורק משיקולים כלכליים ומניפולטיביים.
עלינו לשאול- האם הסדרה מדינית תיתן מענה לאותם חולים ולאותו אדם שמעוניין למכור איבר מגופו? האם כדאי לתת יד ולהיכנע למסחר הבלתי נמנע שמתרחש תחת אפנו? נכון להיום, בשל האיסור לסחור באברים, התופעה מתרחשת בחדרי חדרים, ללא ביקורת, ובעלויות עתק.
מדיניות משרד הבריאות היא שתרומת איברים היא ללא תמורה, ובמפורש נדחו בקשות לתרום כליה בתמורה לתשלום כספי.
סייג לכך הוא תרומת דם אשר לעיתים חולה יידרש לשלם בעבורה או לרכשה ישירות ממגן דוד אדום. לחילופין, ייתכן והתמורה תהא ע"י מתן ביטוח דם.
מכאן אפוא מסתמנת השאלה- מדוע אדם לא יכול למכור את איבריו ומהן זכויותיו בנושא? עד כמה גופינו אכן "שלנו" וכן, האם אברי האדם הם נכסיו במובן הקנייני. על רקע כל אלא אבחן- מהי תרומתו והשפעתו של חוק השתלת איברים שהתקבל ב-2008 על היצע האיברים וסוגיית המסחר?
חוק השתלת איברים שהתקבל אשתקד, מהווה נדבך חשוב בהסדרת מערך השתלות האיברים בארץ וכן הינו בעל חשיבות בקביעת איסור מסחר ותיווך באיברי האדם. על אף האמור, לאחר סקירת הנושא במסגרת מחקר זה, מסקנתי היא כי יש להתיר מסחר מבוקר תחת פיקוח של גוף ממשלתי ותאגיד (וכן בהתאם להמלצותיי שמפורטות בעבודה"), בהתאם לסעיף 29 לחוק השתלת איברים, אשר יתאם ויגשר בין תורמים המעוניינים לתת איבריהם תמורת השכר המוצע בחוק ולבין הממתינים להשתלה, בתקווה למגר את תופעת הסחר הלא- חוקי ולהגדיל את היצע האיברים להשתלה.
בעבודה זו אתייחס לעובדות מהותיות מעולם השתלת האיברים ותרומת האברים בפרט, הן מן התורם החי והן מהתורם הנפטר ואדון במעמדם הקנייני של איברנו [האם איברנו הם נכסנו?].
כמו כן, אבחן את מנגנון הקצאת האיברים בישראל כיום, התייחס להנחיות משרד הבריאות והמצב המשפטי לפני חקיקת חוק השתלת איברים, כל זאת תוך התייחסות לזווית הראיה של המשפט העברי. לאחר בחינת הדין המצוי בישראל והרקע לחקיקת חוק השתלת איברים (פסיקה וגישת מלומדים), אבחן כיצד משפיע חוק השתלת אברים, תשס"ח-2008, על מנגנון הקצאת האברים ואציע מודל לשיפור.