הקהילה היהודית במרוקו: מלאומיות לעלייה המונית: 1956-1945

המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות הקהילה היהודית במרוקו: מלאומיות לעלייה המונית: 1956-1945
עבודה סמינריונית במסגרת הקורס: יהודי צפון אפריקה במאות ה-19 וה-20 מספר הקורס: 10311
מאי 2010 תוכן עניינים:
מבוא .עמ’
2 פרק ראשון: יהודי מרוקו בשלהי מלחמת העולם השנייה -.עמ’ 7-3
1 .1)            
1 942: אנטישמיות שלטונית, פלישה אמריקנית והתקפות של מוסלמים עמ’ 4-3
1 .2)             שינויים בקשרים הבין תפוצתיים –עמ’
6 -4
1 .2)1.              יהודי מרוקו והיישוב היהודי בארץ ישראל ..עמ’ 5-4
1 .2)2.              יהודי מרוקו והקהילה היהודית בארצות הברית –עמ’
6 -5
1 .3)             נתונים פזורתיים על המיעוט היהודי -..עמ’ 6
1 .4)            הגירה מהכפר אל העיר -…עמ’ 7-6
פרק שני: התנועה הלאומית המרוקנית והקהילה היהודית ..עמ’ 13-8
2 .1)            לידתה של התנועה הלאומית המרוקנית ומאפייני פעילות עד 1945 –עמ’ 8
2 .2)            המנדט הצרפתי, התנועה הלאומית והסולטאן -עמ’
1 0-9
2 .3)            בעיות יסוד ומכשולים בשילובם של היהודים בהרמוניה הלאומית -עמ’ 11-10
2 .4)            הסולטאן, מנהיג המאבק לעצמאות ויחסיו עם הקהילה היהודית -עמ’ 12-11
2 .5)            הפלג הפטריוטי-המרוקני בזרם הרפורמיסטי מערבי של ההנהגה היהודית-…עמ’ 13-12
פרק שלישי: המנדט הצרפתי והפעילות הלאומית היהודית במרוקו -עמ’ 20-14
3 .1)            המגננה הצרפתית והכוונה לתקן יחסים עם הקהילה היהודית –עמ’ 15-14
3 .2)            ביצוע תיקונים בארגון הפנימי של יהודי מרוקו .עמ’ 16-15
3 .3)            המנדט הצרפתי והפעילות הציונית בקהילה היהודית במרוקו –עמ’ 19-17
3 .3)1.              מאמצי ריסון צרפתיים לאור הפעילות הציונית ותנועת העלייה -.18-17
3 .3)2.              הפשרה עם ישראל והשיקולים הצרפתיים העומדים מאחוריה –..18
3 .4)            המדיניות הצרפתית כלפי העלייה בשנות החמישים .20-18
פרק ארבע: העלייה ההמונית למדינת ישראל מהתפוצה המרוקנית -עמ’ 27-21
4 .1)            ערב העלייה ההמונית: 1948-1945 -עמ’
2 3-21
4 .1)1.              התמורה בהתעניינות ההנהגה הציונית ביהודי ארצות האסלאם עמ’
2 2-21
4 .1)2.              חזרת הזירה האירופית למרכז העניינים של התנועה הציונית -…עמ’
2 2
4 .1)3.              גילוי התפוצה המרוקנית על ידי שליחים ציוניים “משוגעים לדבר”–עמ’ 23-22
4 .1)4.              תחילתה של ההעפלה הבלתי לגאלית למדינת ישראל -עמ’ 23
4 .2)            העלייה ההמונית:
1956-1948 –עמ’
2 7-24
4 .2)1.              תקופה ראשונה: מאי 1948 עד יולי 1949 ..עמ’
2 5-24
4 .2)2.              תקופה שנייה: יולי 1949 עד נובמבר 1951 עמ’
2 6-
5
4 .2)3.              תקופה שלישית: נובמבר 1951 עד אוגוסט 1954 –..עמ’
2 6
4 .2)4.              תקופה רביעית: אוגוסט 1954 עד מרס 1956 –..עמ’
2 7-26
סיכום -…עמ’
2 9-28
נספח א’: רשימת הקהילות הגדולות על-פי מפקד 1947 של הג’וינט במרוקו עמ’ 30 נספח ב’: נתוני העלייה של הנציבות הצרפתית ממרוקו: 17 במרס 1949-אפריל 1956 ..עמ’ 30 ביבליוגרפיה עמ’
3 2-31
מבוא:
חסן השני, מלכה של מרוקו, ציין בהזדמנויות שונות כי היהודים באו לארצו עוד לפני האסלאם. ואכן, במשך אלפיים שנות גלות הייתה יהדות מרוקו חלק מנופה התרבותי, המדיני והכלכלי של מדינה זו. חרף בידודה הגיאוגרפי שימרה יהדות מרוקו את דתה ותרבותה היהודית, וכל המאמצים לבולל אותה בין עמי הארץ נכשלו. כמיהתה לציון הייתה עזה ואמונתה בביאת המשיח הייתה תמה ועמוקה. מבחינה מוסדית היה ארגונם הציוני של יהודי מרוקו חלש והשתתפותם בקונגרסים הציוניים השונים הייתה מזערית אך קשריהם עם ארץ ישראל מעולם לא נותקו. על כן לא ייפלא כי בהישמע קול השופר, שבישר את חידוש הקוממיות היהודית בארץ ישראל, טולטלו יהודי מרוקו ברוח לאומית עזה שהביאה אותם למימוש העלייה. מלבד מימוש העלייה, עבודה זו דנה ביהדות מרוקו בתקופה הקולוניאלית שלאחר מלחמת העולם השנייה עת ראשית חדירתה המאסיבית של הלאומיות לחיי המיעוט היהודי במרוקו.
כאמור, הלאומיות והעלייה עומדות במרכזה של העבודה זו וההתפתחויות בתחומים אלה במרוקו סיפקו את אמת המידה שקבעה את גבולותיה הכרונולוגיים של העבודה.
כשם שברוב הארצות הקולוניאליות ציינה מלחמת העולם השנייה מפנה בחדירת הלאומיות – כך היה גם במרוקו. מכאן הבחירה בשנת 1945 שבה הסתיימה מלחמת העולם השנייה, כנקודת מוצא. משנה זו ועד 1956 שמרו הצרפתים על שלטונם במרוקו תוך מאמץ של מגננה נגד ההשפעה ההולכת וגוברת של הלאומיות כשלבסוף, קיבלה מרוקו את עצמאותה בשנה זו. בכך נפתחה תקופה חדשה מנקודת המבט של התפתחות הלאומיות באזור זה, וענייניה ראויים להערכתי לבדיקה במסגרת חיבור אחר.
מבנה העבודה הושפע מן השאיפה לנקוט גישה מאוזנת כלפי הצדדים השונים בוויכוח הלאומי, ולהשתחרר במידת האפשר מן הנטייה להשליט נקודת ראות פוליטית ורגשית אחת על תיאור המאורעות. הפרק הראשון יציג את יהדות מרוקו בתקופת שלהי מלחמת העולם השנייה וישרטט את תמונת המצב הסביבתית שבה התקיימה הקהילה היהודית. הפרק השני יוקדש לדיון ביחסים שנוצרו בין התנועה הלאומית המרוקנית לבין הקהילה היהודית המקומית ומקומו של הסולטאן מוחמד החמישי, מנהיג המאבק הלאומי ביחסים אלו. הפרק השלישי ידון במנדט המתגונן הצרפתי ותגובתו לפעילות הציונית בקרב הקהילה היהודית והפרק הרביעי יוקדש להתפתחותה של תנועת העלייה למדינת ישראל מהפזורה המרוקנית.
יש לציין שהמעבר מפרק לפרק כרוך בקפיצה מזירה לזירה ואולם, “הבחירה במבנה קטוע זה אף הולמת אולי את הדיון בקהילה קרועה או נקרעת”.