עבודה סימינריונית בביטחון סוציאלי, בנושא: קשרי הגומלין בין עבודה בשכר לעבודה במשפחה. שאלת המחקר: מהן השפעותיה של מערכת מעונות היום הציבוריים בישראל על העמקת שילובן של אמהות בשוק העבודה בשכר?

תקציר העבודה

נושא: קשרי הגומלין בין עבודה בשכר לעבודה במשפחה עבודה סמינריונית:
מהן השפעותיה של מערכת מעונות היום הציבוריים בישראל על העמקת שילובן של אמהות בשוק העבודה בשכר?
תוכן עניינים:
מבוא -…
3
פרק א' – אפיוניה של עבודת נשים ואמהות 6
פרק ב' – הסדרים ופתרונות לטיפול בילדיהן של אמהות עובדות 16
פרק ג' – הקשר בין מערכת מעונות היום לעבודתן של האמהות . 24
סיכום, דיון ומסקנות
28
מקורות ביבליוגרפיה
31
מבוא:
מאז שנות השבעים חל בכל מדינות הרווחה שינוי מהותי במערכת היחסים בין המדינה והשוק החופשי, ובעקבותיו החל תהליך של "מסחור" מדינת הרווחה, דהיינו, המדינה לוקחת על עצמה אחריות לאספקת משאבים כספיים ושירותים ומשחררת את הפרט מתלות מוחלטת בהכנסותיו מעבודה על מנת לספק את צרכיו. להתפתחות זו עלולות להיות תוצאות חמורות לגבי סיכויי המוביליות החברתית והנגישות השוויונית של אזרחים למשאבים חברתיים בישראל (גל, 1995).
ביסודה של מדינת הרווחה עמד הצורך המתמשך לצמצם את כוחו של השוק שהשפיע על רמת חייהם של בני אדם. בפועל נעשה הדבר על- ידי יצירת מערכת בטחון סוציאלי, הטלת מסים פרוגרסיבים ופיתוח מערכות ממשלתיות, המספקות לאזרחים שירותים, שנותקו במכוון מערכם "האמיתי" במונחי השוק (בריגס, 1961). ההנחה הבסיסית מאחורי מגמה זאת הייתה, כי לשוק נטייה אינהרנטית להעמיק פערים בין שכבות שונות באוכלוסייה ולהגביר את מצוקתן של השכבות החלשות, ולכן מוטל על המדינה, באמצעות מערכותיה הכלכליות והחברתיות, התפקיד לרסן את השוק, להתערב בפעילותו ולספק שירותים, שהשכבות החזקות נהנו מהן, גם לשכבות החלשות (גל, 1995) .
במשך שני העשורים האחרונים הפך הדיון ב"משבר מדינת הרווחה" להיות נושא שכיח הן בשיח האקדמי והן בשיח הציבורי. בתקופה זו התרחשו במדינות הרווחה תמורות גדולות באופיים של המנגנונים המוסדיים המספקים את שירותי הבריאות, החינוך והרווחה. אחד המאפיינים המרכזיים של שינוי זה הוא העברתן של פעולות אחדות של ניהול והספקה של שירותים אלה מן המדינה לארגונים לא- מדינתיים, ארגוני התנדבות או ארגונים פרטיים. מדיניות הפרטה ויצירתם של "שווקים למחצה" המבוססים על התקשרות עם קבלני חוץ הביאו לצמיחתם של ארגונים חדשים שנהפכו במהירות לספקים מרכזיים של שירותים חברתיים. בעוד שניתן לארגונים אלה תפקיד מרכזי בהספקת שירותים סוציאליים במסגרת של פיקוח וויסות הדוקים של המדינה, זו שולטת על פעילותם באמצעות הקצאת כספים, קביעת קריטריונים ולזכאות, הגדרת טיב השירותים שיסופקו ובחירת הארגון שיספק אותם. תהליך זה מאפשר למדינה להפעיל את כושר הפיקוח שלה באופן סמוי יחסית, תוך צמצום אחריותה לאזרחיה ויחד עם זאת חיזוק האוטונומיה שלה וכוחה בתחום הרווחה (אייזנשטדט, רוזנהק, 2001).
באמצעות פרויקט ההפרטה המדינה מצמצמת את אחריותה הישירה להספקת שירותים סוציאליים ומגנה על עצמה מפני תביעות ולחצים אפשריים של לקוחות תוך שהיא שומרת בידיה את מלוא יכולת הפיקוח והוויסות שלה (אייזנשטדט, רוזנהק, 2001).
אחד משירותי המדינה בתחום החינוך והרווחה הוא מערכת מעונות- היום. מעונות היום נותנים שירותים למשפחות של ילדים בגילאי 0- 3 כאשר המשפחה אינה יכולה לספק את הטיפול המתאים בילד, משמש המעון כתחליף לטיפול המשפחתי. משרד העבודה והרווחה מנהל מדיניות של עידוד אמהות לצאת לעבודה, ונוטה לקבל את ילדיהן למעונות בעדיפות הראשונה ביחד עם ילדי רווחה הנמצאים בסיכון במסגרת המשפחתית. על- מנת לשמור על רמת טיפול מקצועי גבוהה, מופעלת מערכת פיקוח ומערכת לימודים והשתלמויות.
מערכת מעונות היום הוקמה על ידי ארגוני הנשים עוד לפני קום המדינה. ארגוני הנשים נענו לצרכי היישוב המתפתח בארץ ונערכו לפתיחת מעונות יום לילדי אמהות עובדות, תוך שימת דגש על ילדים בגילאי 0-3
שנים. מערכת זו קיימת עד היום במתכונת גדלה והולכת, ולתוכה השתלב משרד העבודה והרווחה. המשרד מפקח על הצד הניהולי- מקצועי, על ההרשמה למעונות ומסבסד עלות של ילדים בסיכון ממשפחות מצוקה, ושל ילדי אמהות עובדות כאשר הכנסת המשפחה נמוכה.
הפיקוח החינוכי הוא באחריותם של הארגונים המפעילים את המעונות (שפר, 1990).  מאז שנות השבעים עולה בהתמדה מספרן של הנשים המשתתפות בשוק העבודה בכל המדינות המתועשות, וברבות מהן הוא מתקרב כיום למחצית מכלל כוח העבודה. נוסף על הגידול במספר הנשים המצטרפות לכוח העבודה, חל שינוי משמעותי בהרכבו של כוח העבודה הנשי, הן מבחינת הרכב הגילים והן מבחינת הסטאטוס המשפחתי של הנשים העובדות. בעבר הלא רחוק הנשים שיצאו לעבוד מחוץ לבית היו צעירות, רווקות ברובן, או נשים מבוגרות שילדיהן כבר גדלו. אך בשלושת העשורים האחרונים, עיקר הגידול בכוח העבודה הנשי נובע מגידול במספרן של נשים נשואות ואימהות לילדים שיוצאות לעבודה, וכיום, קבוצת האימהות מהווה את מרבית כוח העבודה הנשי.
השינויים בפעילותן הכלכלית של נשים לוו בשינויים מקבילים בתחומי חיים אחרים: חלה עלייה דרמטית בהשכלת הנשים (ברוב המדינות המתועשות היא שווה כיום לזו של הגברים ואף עולה עליה), חלו שינויים בדפוסי הכניסה לתפקידי משפחה והורות, במיוחד דחיית גיל הנישואין והלידות, חלה ירידה בפריון וחלו שינויים נורמטיביים המצביעים על מגמה של שוויוניות רבה יותר בתפיסת תפקידי המינים.
כתוצאה מהגברת פעילותן הכלכלית של נשים, המשפחה השכיחה כיום ברוב המדינות המתועשות היא משפחה של שני מפרנסים בעוד הדפוס של "המפרנס היחיד", שאפיין את המשפחה המערבית במשך שנים רבות, הולך ונעלם (שטייר, 2005).
בעבודה זאת אתמקד בשילובן של נשים בעבודות, בשלושת העשורים האחרונים, אסביר כיצד נושא זה קשור למערכת הביטחון הסוציאלי במובן של התערבות המדינה בשוק מעונות- היום לצורך עזרה ותמיכה במשפחות ואמהות עובדות. אציג השוואה בינלאומית בעניין תעסוקת אמהות של ילדים קטנים ובעניין השתתפותן בשוק העבודה ביחס לגברים. אציג השוואה בינלאומית של השתתפות כלכלית של המדינות השונות בסבסוד המעונות.
במהלך עבודה זו אנסה לענות על השאלה: האם מעונות היום הציבוריים והמשפחתונים לילדים אכן עזרו בשילובן של אמהות בעבודות והאם בעקבות זה צומצם אי- שוויון תעסוקתי ומגדרי.