דפוסי קריאת ספרים, שיעור הקוראים בעידן הרביעי (IT) ומאפייניהם עבודה סמינריונית בהדרכת אפריל  2004
תוכן עניינים:
מבוא: –. 3
סקירה ספרותית: –… 6
א.
תופעת קריאת ספרים: .. 6
חשיבות הקריאה: 6
קשיי קריאה: – 7
שיטות ואסטרטגיות יישומיות לשיפור איכות הקריאה והבנתה: –… 8
פירוט מספר שיטות הוראה מודרניות שהתפתחו: –. 9
עידוד והנעת הנוער לקריאה להנאה: … 12
הרגלי קריאה: .. 14
השפעות על הרגלי קריאה: 16
גורם הסביבה: . 16
גורם הגיל: – 18
גורם המין: -. 19
"טיפוח מבית": . 19
טיפוח הקריאה בביה"ס ובגן: –… 20 סוגי קוראים ומאפייניהם: . 22
ב.
השפעות העידן הרביעי על תופעת קריאת ספרים: .. 24
מעמד הספר בעידן המודרני: -… 24
גישות אופטימיות לגבי מעמדו של הספר בעידן הרביעי: — 24
גישות פסימיות לגבי מעמדו של הספר בעידן הרביעי: –… 26
יחסי גומלין בין אמצעים טכנולוגיים ובין קריאה: . 27
טכנולוגיה כמקדמת קריאת ספרים: -. 27
טכנולוגיה כמקדמת שיטות הוראת קריאה: –. 28
טכנולוגיה כגורם מפריע לקריאת ספרים: 30 הצורך החיוני בידע ובמיומנויות טכנולוגיות בעידן הרביעי: – 30 דיון: –. 31
סיכומים ומסקנות: — 33
ביבליוגרפיה: . 35
מבוא:
הספר המודפס הוא אמצעי תקשורת ההמונים הראשון מאז המצאת הדפוס ע"י יוהן גוטנברג במחצית המאה ה- 15. המאה הנוכחית וזו שקדמה לה בישרו על עלייה דרמטית ורבת עוצמה של אפיקי תקשורת המונים אחרים, היינו טכנולוגיות תקשורת אלקטרוניות (טלויזיה ואינטרנט בעיקר). אלו נטלו את מירב העניין בקרב צרכני התרבות. העיסוק האינטנסיבי וההמוני באפיקים מודרניים ועכשוויים אלו השכיחו לעיתים את העיסוק בספרים וטישטשו כמעט את מעמדו של הספר כאמצעי תקשורת המונים וכן את העובדה שאף היה החלוץ שביניהם. המחקר הנוכחי דן בתופעה מנטלית של קריאת ספרים על כל היבטיה הרבים וכן דן בהשפעת העידן המודרני המכונה ה"עידן הרביעי" או בכינויו הלועזי IT על תופעת קריאת ספרים. עורך המחקר בחר לעסוק בסוגיית קריאת ספרים לשם הנאה. קריאה להנאה הינה קטגוריה של קריאה המובחנת באופן ברור מקטגוריות אחרות של קריאה. ראשית, נגדיר את מהות הקריאה בכללותה ורק אחר כך, נאמוד את ההבדלים. על פי תפיסתו של נבון (תשל"ח, בתוך: ורדון בנארי, 2002),  הקריאה מוגדרת כפעולה אינטלקטואלית המורכבת משלושה יסודות: ראייה, שמיעה והגייה. תפיסה חושית של סמלים כתובים או מודפסים המלווה בהגייה בקול או בלב. הקשר האסוציאטיבי בין המושג בדיבור ובין המילה בדפוס משלים את תהליך הקריאה. גוברין (תשנ"ט,   בתוך: ורדון בנארי, 2002) , הנימנה עם אנשי גישת "השפה כמכלול", מגדיר את הקריאה כציפייה למשמעות והציפייה ניבנית מההקשר. כהן (תשל"ד, בתוך: ורדון בנארי,
2 002) רואה בקריאה פונקציה של צרכים פסיכולוגיים ודחפים נפשיים הטבועים בילד.
הקריאה הינה דחף נפשי. כהן (תשל"ד, בתוך: ורדון בנארי, 2002) מפרט במאמרו את הצרכים: הצורך בביטחון חומרי, בביטחון אמוציונלי, בתחליפי מציאות, בקאתרזיס, בביטחון רוחני, בהזדהות, בהעשרה אינטלקטואלית, בהתגברות על קשיים, בהעשרה לשונית, בסיפוק אסתטי וכולי.
 Nell(1988, בתוך: אשל וגלעד, 1997) הטיב להגדיר את הסוגייה הייחודית של קריאה להנאה באומרו כי קורא להנאה הוא כזה הקורא לפחות ספר אחד לשבוע למטרות הרפיה, התרגעות ועונג. הכוונה לקריאה שאינה כרוכה בלימוד, איסוף מידע או רכישת ידע מכוונת. דקל (1989, בתוך: כתב-דוידיאן, 1995) כינתה את הקריאה להנאה בשם "קריאה חופשית" והגדירה אותה כקריאה נטולת מחוייבות, חופשית לחלוטין ועיקרה לספק את יצר ההנאה, הבידור והצורך האסתטי שיש בספרות. נעשתה הבחנה ברורה בין הקריאה החופשית לבין שאר סוגי הקריאה, כפי שהיא מגדירה אותם: קריאה חובה (במסגרת לימודי חובה) וקריאה מונחית (הנחייה מודרכת לקריאה). חוקרים רבים רואים בהנאה המופקת מקריאה תשובה לסיפוק צרכיו הפסיכולוגיים האישיים והבסיסיים של הילד (, Arbuthnot ,1972 בתוך: ורדון בנארי, 2002). במסגרת הדיון על קריאת ספרים להנאה יוצגו ההיבטים הבאים: חשיבות הקריאה, קשיי קריאה והמאבק בהם, שיטות ואסטרטגיות יישומיות לשיפור איכות הקריאה והבנתה, עידוד והנעת הנוער לקריאה להנאה, טיפוח הקריאה, הרגלי קריאה, עמדות כלפי קריאה, השפעות על הרגלי קריאה וסוגי קוראים (קהלי קריאה) ומאפייניהם. חלקה השני של העבודה ידון במעמדו של הספר ושיעור הקוראים בעידן הרביעי. העידן הרביעי הביא עימו שינוי דרמטי בדפוסי התרבות והפנאי לעולמינו. עידן הרווי בשפע של מידע הזמין לנו בכל רגע נתון וכל זאת הודות לאמצעי הטכנולוגיה המתקדמים, שלא ידענו לפני כן. אפשר לייחס להמצאת הטלויזיה את תחילת המהפכה הטכנולוגית אך אין ספק שאת השינוי הדרמטי והמתקדם ביותר, סיפק המחשב ועימו האינטרנט. הטכנולוגיה הביאה עימה תרבות בידורית ואינפורמטיבית אשר מציפה את חושיי הצרכן התקשורתי. מדובר באפיקים זוהרים ואטרקטיביים אשר אינם "גובים" פעולה מנטלית או אחרת באופן אקטיבי ! "המאמץ האקטיבי שדורשת פעולת הקריאה אינו יכול להתחרות עם הקלות הבלתי נסבלת שבה מלעיטים אמצעי הבידור החלופיים את תודעתינו העצלה" (ריקין, 1997: 10). בנוסף לכך, אסור להתעלם מהעובדה שאין הספר מסוגל לספק מימד ויזואלי למעט דימיון הקורא ואין הכוונה לתמונות סטטיות.
המדיה החדשה מצליחה להעביר חוויה רב חושית בדמות תמונה. לא סתם הוטבעה האימרה "תמונה אחת שווה אלף מילים". אם כן, העידן החדש מספק נוחות וזמינות:
בידור פסיבי, נטול זיעה ומאמץ (ריקין, 1997: 11). אין להתעלם מן העובדה, שהעידן החדש מביא עימו פתרונות מוחלטים לבעיות של זמן ומקום. לאור המוזכר לעיל, מחקרים רבים עסקו בדילמה המתבקשת: האם ייעלמו הספרים מן העולם? מה מעמדם הנוכחי? ואם ייעלמו הספרים, האם צפויה לנו שואה תרבותית משום כך? במסגרת החלק שדן בהשפעות העידן הרביעי על קריאת ספרים יוצגו הנושאים הבאים: מעמד הספר בעידן המודרני, עתיד הספר, יחסי גומלין בין טכנולוגיה עכשוית ובין קריאה, הצורך החיוני בידע טכנולגי ובמיומנויות טכנולוגיות בעידן המודרני. שאלות המחקר:
       v         חשיבות הקריאה להנאה. הסבר ופירוט !        v         מהם דפוסי קריאת ספרים להנאה ?
       v         כיצד ניתן לטפח את הקריאה ולשפר את איכותה בקרב בני נוער ובוגרים ?
       v         מהם סוגי הקוראים ? פירוט קהלי הקריאה.
       v         מהם הרגלי הקריאה בקרב ילדים ונוער בעידן הרביעי ?
       v         האם ייעלמו הספרים מעולמינו בעקבות העידן הטכנולוגי ואם כן, האם צפויה לנו שואה תרבותית משום כך ?   עמדות וגישות שונות.
       v         הספר והטכנולוגיה – מתנגשים או חוברים ? עמדות וגישות שונות.
שאלות המחקר מקיפות תכנים נירחבים באשר לעולמם של הספר והטכנולוגיה והאינטרקציה שביניהם. עבודת המחקר הנוכחית הינה תאורטית במהותה ולכן, שיטת המחקר הינה סקירת ספרות מחקרית (מחקרים שכבר נעשו). עורך המחקר סקר ספרות מחקרית ענפה הרלבנטית לנושאים הנדונים לעיל. מגוון המחקרים שנסקרו הוא רחב, הן מבחינה גיאוגרפית (מחקרים שנעשו בארץ ומחוץ לה) והן מבחינת עדכניות כתיבתן (רוב המחקרים עדכניים וחלקם אינו עדכני כדי ליצור פלורליזם רחב יותר של דיעות וגישות). עורך המחקר בחר לעסוק דוקא בנושא זה מתוקף החשיבות הרבה שיש לקריאת ספרים (למטרת הנאה) והחשש הכבד למעמדו של הספר, שמתעורר עקב פריצת העידן הטכנולוגי לעולמינו. אמנם מחקרים רבים מאוד עסקו ודשו בנושא מכל היבט אפשרי אך לא הציגו את כל היריעה על כל היבטיה ובנוסף הצגת פתרונות ואסטרטגיות יישומיות. ייחודיות המחקר הנוכחי ניכרת בכך שהוא מפרט את כל צדדי המתרס הנוגעים בשאלות המחקר ומצליב דיעות וגישות שונות.