בית הספר לתקשורת                    תהליך קבלת החלטות במלחמת לבנון (מלחמת של"ג) במסגרת קורס: קבלת החלטות בארגונים מורכבים מרצה:
עוזר  ההוראה:
מגיש:
    תאריך הגשה:
תוכן העניינים
א. מבוא ..2
ב. מלחמת לבנון – סקירת ספרות –..3
ý        המלחמה -5
ý        התקופה שלאחר המלחמה –6
ג.  תהליך קבלת החלטות בסוגיות הביטחון ý        רקע תיאורטי …7
ý        ליקויים ופגמים בתהליך קבלת ההחלטות של ראש הממשלה מנחם בגין …10 ד.  סיכום ..
ה.
ביבליוגרפיה –.
    א. מבוא
בבעיות של מדיניות חוץ ובטחון, כל מדינה מסגלת מדיניות ועקרונות בסיסיים לצורך פתרונן. מדינת ישראל, שהינה מקוטבת אידיאולוגית בנושאים רבים, מושפעת בתהליך קבלת ההחלטות בעניינים אלו במידה רבה מאישיותו של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל ויחסי הגומלין ביניהם. הניסיון הלא מעודד של הממשלות משקף, במידה מסוימת, את המורכבות והרגישות של תחום הביטחון הלאומי, אך באותה מידה הוא גם מושרש בעצם הקושי בטמון בתהליך קבלת ההחלטות כשלעצמו  (בן מאיר, 1987).
מלחמת לבנון (נקראת גם מלחמת שלום הגליל או בקיצור מלחמת של"ג), מן הקשות שבמלחמות ישראל, נערכה בין כוחות ישראלים לכוחות סורים וארגוני טרור פלסטינים (אש"ף) שפעלו נגדה משטח לבנון. המלחמה החלה כמבצע נקודתי שהיה אמור להימשך  מספר ימים בלבד, ונגררה אל מעבר למצופה.
המבצע המתוכנן החל בפלישה של צה"ל לדרום לבנון. כאשר הרקע לפלישה, היה התעצמותם של בסיסי ארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) בדרום לבנון, מהם שוגרו טילי קטיושות עבר יישובי הצפון, ומתוכם יצאו מחבלים, שחדרו לשטח ישראל כדי לבצע פיגועים (אתר הכנסת,
2 007). בנוסף לסיבות אלו, נוצר מצב רגיש לאחר ניסיון ההתנקשות בשגריר ישראל בבריטניה, שלמה ארגוב, על ידי פעילי טרור פלסטינים ב-3 ביוני, 1982. הרמטכ"ל דאז, רפאל (רפול) איתן טען כי צריך "לדפוק את אש"ף!". ואכן ב- 4
ביוני 1982, מטוסי חייל האוויר תקפו מטרות של אש"ף בשטח לבנון. ב-6 ליוני נכנסו כוחות צה"ל ללבנון (שיפמן ויערי, 1984).
ראש הממשלה, מנחם בגין, ביקש להגביל את הכניסה הקרקעית עד ל- 40 ק"מ (מרחק שהיה אמור לשבש את ירי הקטיושות על יישובי הצפון) אולם שר הביטחון, אריאל שרון, ניצל את חולשתו של בגין והנהיג את הצבא עד לבירות. לגבי התנהלות המלחמה ותהליך קבלת ההחלטות בישראל יש כמעט קונצנזוס לאומי שנעשו שגיאות חמורות וכי אומצה מדיניות רבת טעויות בכל הקשור למלחמת לבנון, הן בשלביה הראשוניים של המלחמה, והן בכל הקשור ליחסים עם העדות השונות בלבנון. ישראל שילמה מחיר כבד על הטעויות האלה (בן מאיר,
1 987).
לאחר שלוש שנים של לחימה, שגבו את חייהם של 670 חיילים ישראלים ו-17,8
5 אזרחים וחיילים מטעם סוריה, אש"ף וחיזבאללה, ביוני 1985 התייצבו הכוחות הישראליים ברצועת ביטחון צרה לאורך קו הגבול.  צה"ל נותר ברצועת הגבול הזאת במשך 18 שנים, במהלך השנים האלו נהרגו כ 1,216 חיילים עד לתאריך ההיסטורי ב- 24
במאי 2000, נסוג צה"ל חד צדדית מרצועת הביטחון.
בעבודה זו ננסה להציג כיצד תפקד  ראש הממשלה מנחם בגין כמקבל החלטות, בעת שהנהיג את המדינה למלחמה. אנו נסתמך על העדויות הכתובות בספרות, במדיום האלקטרוני, ובמקורות רשמיים. ננסה להראות כי תהליך קבלת ההחלטות של בגין לא בהכרח פעל על פי שיקולי דעת מספקים ומקובלים וכי קבלת החלטות מסוימות הובילו לתוצאות העגומות של הלחימה. בניתוח קבלת החלטותיו נשתדל להצמיד את מהליכיו של בגין לתיאוריה בנושא קבלת ההחלטות אותה נציג בהמשך.