בעבודה זו אנתח את הסרט "מבצע סבתא" (2000) ואת הסטריאוטיפים הקיבוציים המופיעים לכל אורך הסרט על מנת לנסות ולהגיע למסקנה כיצד מיוצג הקיבוץ בקולנוע הישראלי בשנות ה-2000. המחקר הנוכחי מתבסס על תאוריית הבניית המציאות ועל מחקרן של אדוני ומיין  (Adoni & mane, 1984)שיוצאות מנקודת הנחה שאמצעי התקשורת יוצרים עבור הצופים תמונת מציאות שאינה בהכרח נכונה.
אניח כי הסרט "מבצע סבתא", המתאר את החיים בקיבוץ משמש כמסגרת וגורם לאנשים לראות  את החיים הקיבוץ בצורה מסוימת. שאלת המחקר כאמור , כבר בשנות ה-90 החלו הקיבוצים להיאבק על קיומם , והחלו להימצא ב"מבחן הסתגלות"  שיקבע אם ימשיכו להתקיים , או ייעלמו מהמפה לחלוטין. חברי קיבוץ רבים מבקשים להתאים את הקיבוץ לרוח הסביבה , גם על חשבון ערכים אידיאולוגיים וסוציאליסטיים , ובכך מאבד הקיבוץ מכוחו. המחקר הנוכחי ינסה לבחון את ייצוג הקיבוץ בקולנוע הישראלי בשנות ה-2000 על ידי חלוקת הסצנות העוסקות בחיי הקיבוץ לחמישה נושאים שונים :  אידיאולוגיה , מנגנוני פיקוח, הווי בקיבוץ, שפה ויחס לדת. השערות המחקר השערת המחקר היא כי הסרט יציג את הקיבוץ כפי שזאת מתוארת בספרות האקדמית כיום. כלומר :    אידיאולוגיה – הסרט יציג את הקשר בין האידיאולוגיה הסוציאליסטית ואת הקשר בין הקיבוץ למפלגת העבודה ולצבא  כקשר חזק משום שעקרונות אלו עדיין קיימים כיום בקיבוץ. לעומת זאת , הסרט יציג את הקיבוץ כהתיישבות שאינה מכבדת את העקרונות שעל בסיסן היא נבנתה, ולכן ,אניח כי הסרט יציג את רעיונות העבודה השיתופית, 'כבוד העבודה' ועקרון השוויון כאלו שלא יאכפו בקיבוץ. הווי הקיבוץ- הסרט ידגיש את האספקטים השליליים של החיים בקיבוץ כגון רכילות מוגזמת,העדר פרטיות,  והרדיפה אחר הנאה מצד המתנדבים על מנת להציג את הקיבוץ כהתיישבות חסרת ערכים החודרת לפרטיותם של החברים בה.
מנגנוני פיקוח – הסרט ייצג את מנגנוני הפיקוח הפורמאליים והלא פורמאליים כפי שהיו בתחילת דרכו של הקיבוץ אך יעשה זאת על מנת להוכיח כי הקיבוץ הינו גוף מגושם ובירוקראטי. שפה- הסרט ישקף את הבדלי השפה הנובעים מאורח החיים בקיבוץ על מנת להראות כי בני הקיבוצים עדיין נבדלים מהאחרים. דת וטקסים דתיים בקיבוץ – אניח כי הסרט יציג את בני הקיבוצים כחילוניים אשר אינן מקיימים את טקסי הדת והאבל  היהודיים על פי ההלכה.