מוסריות העסקת עובדי קבלן

מקצוע
מילות מפתח ,
שנת הגשה 2007
מספר מילים 7495
מספר מקורות 23

תקציר העבודה

תוכן עניינים
פרק עמוד מבוא- הצגת נושא העבודה והרקע
לכתיבתה, תיאור כללי של הנושא.
1 -4
פרק ראשון- סקירת ספרות מפורטת בנושא העבודה.
4 -18
פרק שני – שיטת המחקר ואיסוף נתונים.
18-23
פרק שלישי- דיון וסיכום
2 3-
5 נספחים
2 5-26
ביבליוגרפיה
2 6-27
תבניות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם נולדה על רקע השינויים וההתפתחויות בכלכלה העולמית, התחרות, פתיחת השווקים ומערכת יחסי העבודה שהיינו עדים להם במחצית השנייה של המאה העשרים. ממשלות פעלו להסרת מכשולים בין גבולות והגלובליזציה של תהליכי הכלכלה והמסחר והפיכת העולם לכפר קטן בו כולם נכנסים ויוצאים באופן חופשי הביאה לניידות עובדים בין מדינות.הכלכלה העכשווית מאופיינת בכך שהעיקר המניע והקובע מבחינת המעסיק הוא הרצון והאפשרות למקסם את הרווח בעסק.בשוק העבודה של המאה העשרים התפתח הנוהג של מיקור-חוץ (outsourcing) בתחומים שונים של הפעילות העסקית. בעת הפעלת כוח אדם התקבל הנוהג להשכיר כוח אדם באמצעות חברות או קבלנים למתן שירותים מיוחדים, כגון: שמירה, אבטחה, ניקיון, תחזוקה ועוד. זאת, לאו-דווקא על-ידי חברות או קבלני כוח אדם, אלא על-ידי חברות או קבלנים המוצגים כמתמחים בתחום מסוים.הרעיון העומד בבסיס חברות הקבלן הוא שהן מספקות "שירותים" ולא "עובדים". מזמין העבודה משלם עבור שירותים שהוא מקבל ולא לעובדים.
משמעות היא עובד אינו מועסק ישירות על ידי המעסיק., הנהנה משירותיו.
לפיכך,קיימת פגיעה בזכויות עובדי הקבלן. מזמין השירותים של העובד כלל לא מתעניין על ידי מי בוצעה העבודה שהזמין וכן לא במשמעויות החברתיות והמוסריות של העבודה שהוא הזמין.מכיוון שמקבל השירות אינו המעסיק של העובדים, הוא לא רואה עצמו אחראי על זכויותיהם.
העסקה באמצעות קבלני כוח אדם היא צורת תעסוקה ההולכת וגדלה במדינות מפותחות רבות . שלא כביחסי העסקה דואליים בין עובד ומעביד, בהעסקה באמצעות קבלני כוח אדם מעורבים שלושה שחקנים: עובד, קבלני כוח אדם, וחברה המשתמשת בשירותי העובד של קבלני כוח אדם .בהסדר ההעסקה באמצעות קבלני כוח אדם, יש העובד ניצב מול שני מעסיקים, המעסיק החוזי שהוא קבלן כוח האדם והמעסיק בפועל שהוא הארגון המשתמש בשרותי קבלני כוח אדם.למרות שחוזה העבודה אשר נחתם בין העובד לבין קבלני כוח אדם מהווה בסיס חוקי לקיום יחסי העסקה המתנהלים בין שלושת הצדדים, הרי שבפועל, מערכת יחסי העבודה בעבודה השוטפת בהם העובד נתקל מנוהלים על ידי הארגון בו הוא עובד פיזית. תופעת עובדי קבלן בישראל הפכה בשנים האחרונות מתופעה שולית לאחת מתבניות העבודה הרווחות במשק.במדינת ישראל נהפכה העסקה באמצעות קבלני משנה בשנים האחרונות לכלי המאפשר לפגוע בקלות בזכויות עובדים אלו.התופעה של העסקת עובדים דרך חברות כוח אדם היא די נרחבת, ומעסיקים רבים מנצלים לרעה את המצב כאשר הם לא נותנים לעובדי הקבלן את כל הזכויות המגיעות להם.העסקה באמצעות קבלני משנה הפכה את ההעסקה הזמנית להעסקת קבע ויחד אתה מתקיימים תנאי עבודה גרועים שהעובדים בחברות כוח אדם נאלצים לספוג. בשנים האחרונות אנו עדים לגידול ניכר בתופעה של העסקת עובדים על ידי חברות כוח אדם קבלניות, דבר שהביא למצב בו עשרות אלפי עובדים מקבלים תנאי עבודה פחותים מאלו שמקבלים עובדים המקבילים להם בתנאי העסקתם ואשר עובדים אצל אותו המעביד בפועל. אנו עדים לפגיעה בזכויות האזרח של עובדי קבלן ולניצולן למטרות הגברת הרווח של המעסיק.ראשיתן של חברות כוח אדם קבלניות היא בארצות הברית כחברות שסיפקו שירותי כוח אדם משרדי ושמירה, והן הוקמו מלכתחילה בכדי לספק עובדים לעבודות זמניות, עובדים מחליפים, לתקופה זמנית, כיום עובדי חברות אלה כבר מהווים נתח גדול משוק העבודה בארץ ובעולם.
בעבודה המוגשת בזאת תהיה התמקדות  בזכויות אדם של עובדי קבלני כוח האדם בשוק העבודה בישראל. למרות שחברות כוח האדם הקבלניות החלו את ראשית בארה"ב,  הרי שמהר מאד גלשה צורת העסקה זו גם למדינת ישראל. בשנים האחרונות מתופעה שולית הפכה תופעת עובדי קבלני כוח אדם בישראל לאחת מתבניות העבודה המקובלות והנפוצות יותר במשק. כאשר מדי שנה נוספות חברות כוח אדם וסניפים של אותה רשת. בארצנו ניתן לראות את חברת מנפואר , תגבור ו-ORS  שמונות סניפים רבים בכל רחבי הארץ.
בעבודה זו אתמקד בתופעת העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם במדינת ישראל ובפגיעה החמורה הנגרמת לזכויות האדם שלהם משום צורת העסקה זו. בעבודה אציג את היעדר זכויותיהם ואת תנאי העבודה הפוגעים בזכויות אלו של עובדי קבלני כוח האדם. אציג כי עובד חברת כוח אדם מופלה לרעה משאר העובדים בארגון בתנאיו ובזכויותיו, כאשר אוכלוסיה מסוימת מאוד מועסקת אצל קבלני כוח אדם.