הנושא של עזיבת עובדים והגורמים לעזיבתם, הינו תחום חשוב מאוד, אשר נחקר רבות על ידי חוקרים, מנהלים ואף אקדמאים מתחילת המאה ה-20 ועד לימינו. בעבודה זו, נסקור בשלב הראשון באופן כללי את תופעת עזיבת העובדים בארגונים בקרב שתי האוכלוסיות: עובדים שעזבו, וקבוצת ביקורת המורכבת מעובדים נוכחיים.

מצאנו שהחברה מתמודדת עם בעיה של עזיבת עובדים, כאשר בשש שנים האחרונות עזבו את החברה מרצון 168 עובדים – כמספר העובדים שיש בחברה כיום, כלומר בכל שנה עוזבים בממוצע שישית מכוח האדם, מעבר למתוכנן בחברה. מתוך כך הגדרנו את שאלת המחקר שלנו: מה הן תפיסות העובדים שעזבו ומה הן עמדותיהם כלפי גורמי העזיבה בחברת "X"?

במהלך הסמינריון ראיינו 11 עובדים לשעבר שעזבו את הארגון בשנים האחרונות, בעזרת שאלון חצי מובנה. במקביל, שלחנו שאלונים אנונימיים לכ-100 עובדים בארגון, 35 מהם ענו לנו. מהממצאים עולה שהגורמים הישירים לעזיבה הם קידום בעבודה המתייחס גם לפיתוח אישי ותגמולים, בנוסף מצאנו שני משתנים נוספים לעזיבה שהתבטאו באחוז קטן יותר: חיפוש האתגר הבא וביטחון תעסוקתי. משתנים אחרים שבדקנו מראים, שרוב העובדים שענו על השאלונים וגם אלה שעוזבים היו בסך הכל מרוצים ממוניטין הארגון, יחסים בין אישיים, עניין בעבודה, ערך עצמי והזדהות עם ערכי הארגון.
מהממצאים עולה, שכלל העובדים העוזבים, הם מדור ה-Y ואופי ההתנהלות שלהם תואם את המתואר בספרות המחקרית. בנוסף, ראינו ש"שוק העובדים המקצועיים" נמצא בתחרות תמידית, קראנו לזה "כוח האלטרנטיבה", כלומר עובד שטוב לו, יעזוב מ"כוח האלטרנטיבה" למפעל שכן שהציע לו הצעה אטרקטיבית יותר.

פרק 1 – מבוא 1
פרק 2 – סקירת ספרות 3
פרק 3 – מתודולוגיה 12
פרק 4 – הממצאים 14
פרק 5 – דיון ומסקנות 22
המלצות 25
ביבליוגרפיה 28
נספחים 30