נושא העבודה – צו ההרחבה הפנסיוני- פנסיה חובה לכל עובד שאלת מחקר- האם צו ההרחבה הפנסיוני – פנסיה חובה לכל עובד,  יעיל או מזיק לשכבות החלשות בישראל ?
3.       מקורות- ד. פלג . " 5 שנים אחרי הרפורמה בפנסיה". מפנה, 33, 2001
ד. פלג. "חוק ביטוח חובה לפנסיה". בטחון סוציאלי, מס' 66,: 11- 130, 2004
ד. פלג. " הרפורמה במערכת הפנסיה בישראל (2002-2004)".
 ביטחון סוציאלי, 71, 84-108, 2006. מרגליות.י . "אפליה בהסדרי החיסכון הפנסיוני והפתרון המוצע".
משפטים, 31 (3), 577-529 , 2001
ר. יוסף , א. ספיבק. "התמורות בענף הפנסיה והשלכותיהן על פנסיית חובה בישראל" . גרונוטולוגיה:
כתב עת לנושאי  זקנה , 33(1):, 35- 65, 2006
ראשי פרקים ראשונים לעבודה- א. מבוא- רקע כללי אודות חוק פנסיה חובה 2008
ב. הצגת  יתרונותיו ,חסרונותיו ועקרונותיו של חוק פנסיה חובה ג. בדיקת הטענה האם הממשלה הטילה את אחריות הביטוח על הציבור – כלומר האם אותם            שכבות חלשות משלמות בעקיפין את השלמת ההכנסה שיכלו לקבל גם ללא חיסכון פנסיוני       ד.  השפעת העלייה בתוחלת החיים על הורדת החיסכון הפנסיוני.
     ה. סיכום ומסקנות       ו.
ביבליוגרפיה ממ"ן 16 – ביטחון סוציאלי החלטתי להרחיב את פרק ב' של העבודה:
עקרונות ויסודות של מערכת הפנסיה.
מטרת הפנסיה היא לאפשר לעובד ולבני משפחתו להמשיך ולקיים, במשולב עם קצבת הזקנה מן הביטוח הלאומי, את רמת החיים שהורגלו לה גם לאחר הפרישה מן העבודה עקב גיל, נכות או פטירה.
מטרה זו מחייבת מתן קצבה לכל החיים אחרי הפרישה ביחס מסוים, מה שמכונה "שיעור תחלופה"  .
למטרה זו נועד גם חלק שני, שהוא עיקר ענייננו כאן, כלומר שכל העובדים במדינה יהיו מכוסים בהסדר פנסיוני שיענה על מטרה זו. הבעיה המרכזית כאן היא, שמהלך הפעילות הרגילה של העובד בשוק העבודה איננו מביא בהכרח ליצירת כיסוי פנסיוני. ההפך הוא הנכון – עובדים צעירים נתונים בקשיים יומיומיים (חינוך הילדים, השגת דירה למגורים ועוד) ומשום כך קשה להם לחשוב לטווח ארוך ולהכין פנסיה כנדרש – זהו "כשל השוק" הידוע בתחום הפנסיה.
לעצמאי יש תחושה, שהרכוש שצבר בעת פעילותו הכלכלית יספיק להשגת הביטחון הפנסיוני. אולם בפועל עשרות אלפי עצמאים נפלו בעת מיתון במשק, ובעיקר במיתון הנוכחי, וגם הם הבינו את הצורך בצבירת זכויות בקרן פנסיה.
רוב הנשים העובדות מועסקות בעבודה חלקית ונאלצות להפסיק את עבודתן מדי פעם (עקב לידה, למשל) ומשום כך רבות מהן אינן יכולות ליהנות מהסדר פנסיוני.
בהעדר חובת ביטוח לפנסיה, חלק מן העובדים מושכים את כספם מן הקרן בעת צרה ואינם ערים מספיק לצרה הגדולה יותר שהם ממיטים על עצמם לטווח הארוך.
ועוד גם זאת, בהעדר חובת ביטוח, בערך מחצית מן העובדים אינם קשורים כלל למערכת פנסיונית (כך בארצות־ הברית וגם בישראל). זכות ההתערבות נגד כשל השוק נתונה בוויכוח עקרוני ופוליטי קשה: יש הטוענים, שזוהי התערבות אסורה בשיקולי הפרט ואין לנהוג כך בחברה חופשית.
אחרים טוענים, שזוהי גישה פטרנליסטית שאין מקומה במחוזותינו. לעומת זאת, אנשי הביטחון הסוציאלי טוענים, שמתוך סולידאריות חברתית יש להבין את כשל השוק ולמנוע מאנשים צעירים את הסבל הכבד שיהיה מנת חלקם בעת שיגיעו לזקנה ויפרשו מן העבודה ואז יהיה מאוחר מדי להכין לעצמם פנסיה ראויה.
יש גם טענה מן הכיוון ההפוך: אנשים חסרי פנסיה יפלו על כתפי החברה ש"תדאג לזקניה", ולפיכך מותר לה להתגונן ולתבוע מהם להכין לעצמם פנסיה ראויה.
נקודת המוצא של הגישה השנייה, המאמינה בסולידאריות חברתית, מהווה את הבסיס להצעות לביטוח חובה לפנסיה.
התחזית הדמוגרפית של גידול אחוז הקשישים באוכלוסייה מגבירה פי כמה את הצורך של החברה להכין כלים ראויים להבטחת ההכנסה לזקניה. הכנה זו גם תקטין את הצורך ב"השלמת הכנסה" לקשישים חסרי כל מקור אחר פרט לקצבת הזקנה, שמימונה נופל ישירות על כתפי משלם המסים.
הנימוקים לפנסיה חובה שהובאו בספר הם כדלקמן:
מטרת המערכת הפנסיונית להביא את כל העובדים לבטח את עצמם בביטוח פנסיוני, אך ההנחה היא, שלהגיע לכך בדרך של שכנוע כרוכה בתמריצים רבים ויקרים.
למשל, יהיה צורך בהנחות מס גדולות מאוד ויקרות, שכבות עניות שאינן משלמות מס ושחשוב מאוד שהן יבוטחו בביטוח פנסיוני יצטרכו לקבל תמריצים ישירים, או שהממשלה, שתצטרך לארגן עבורן את הפנסיה, תצטרך ליטול על עצמה עול כבד. משום כך, בכל ארצות התעשייה המפותחות, פרט לארצות־ הברית, קיימת חובת ביטוח –