הלוחמה הפסיכולוגית היא תופעה עתיקת יומין המופיעה בגרסאות שונות ומגוונות כבר במקורות הקדומים ביותר שלנו, בסיפורי התנ"ך, בסיפורי המיתולוגיה של עמים שונים וכו'. עם הזמן, ככל שהלכו ונחשפו תרבויות וחברות בעולם למקורות מידע, ככל שהתפתחו אמצעי תקשורת ההמונים – התפתחה גם הלוחמה הפסיכולוגית ונראה כי היא מגיעה לשיאה ככלי לניהול סכסוכים ויישובם בימים אלו ממש.
חקר ניהול ויישוב סכסוכים הוא תחום רחב היקף ורב תאוריות,  ובמידה מסויימת גם בתחום הלוחמה הפסיכולוגית וענפיה השונים נכתב רבות. עם זאת, הניסיון לנתח את האינטגרציה בין התחומים (לוחמה ופסיכולוגיה), בדגש על תהליכים פסיכולוגיים מתחומים כגון פסיכולוגיה חברתית ופסיכולוגיה פוליטית – הוא די חדש. בדרך כלל כשאנו נתקלים בניתוח לוחמה פסיכולוגית המרכיב הבולט ביותר הבא לידי ביטוי כמאפיין מרכזי בה הוא מרכיב התעמולה. מרכזית ככל שתהיה, יש להדגיש כי התעמולה היא רק חלק מהלוחמה הפסיכולוגית. עד כה העיסוק בלוחמה פסיכולוגית וההתמודדות עמה  נעשו בדרך כלל במסגרת פעילותם השוטפת של ארגוני מודיעין ושירותים החשאיים ולכן, ניתן להבחין כי הגישה הרווחת היא לא להתייחס עדיין לל"פ כתחום שניתן לתת עליו את הדעת באופן של מחקר גלוי באקדמיה.