מוסר ועסקים – סיכום הקורס לקראת הבחינה (כולל 21 מאמרי החובה!)
4 ערכי המוסר –
1 . רווחה כללית, טובת הכלל.
2. חופש.
3. שוויון.
4. צדק.
4 מיתוסים על עולם העסקים והביקורות עליהם:
מיתוס 1 – המיתוס של עסקים בלא מוסר (עסקים כמו בעסקים) – אין מוסר, יש ביקוש והיצע. כל הגורמים בשוק מונעים ע"י שיקולים של אינטרס עצמי (רווח) ולא ע"י שיקולי מוסר. היד הנעלמה מייתרת את המוסר – כוחות השוק מביאים להגשמת ערכי המוסר, כך שאין צורך במניעים מוסריים.
2 ביקורות –
1 . אין במציאות הפרדה בין מוסר לעסקים – "רחיצה מוסרית" (נטייה של מנהלים לטשטש את מעשיהם הלא כשרים) ו"אילמות מוסרית" (נטייה של מנהלים להסתיר מניעים מוסריים).
2. כשלי השוק – היד הנעלמה לא מספיקה על מנת להסדיר את הפעילות העסקית, מנגנון השוק לאו דווקא מגשים את ערכי המוסר.
מיתוס 2 – המיתוס של העסקים כמשחק – אין מוסר, יש כללים, חוקים ותקנות.
תחום העסקים הוא משחק ספציפי בעל חוקים משלו, אשר שונים מכללי המוסר החברתי. אין לשפוט התנהגות עסקית לפי כללי המוסר. לכל המשתתפים במשחק יש ידע מושלם ושווה של כללי המשחק, והם משתתפים מבחירה חופשית.
3 ביקורות –
1 . צד שלישי שלא בחר להשתתף עלול להינזק.
2. לרוב לא קיים שוויון בין המשתתפים השונים בשוק – יש הבדלים גדולים בכוחותיהם.
3. משחק השוק מורכב ובמקרים רבים לחלק מהמשתתפים אין ידע מושלם של הכללים ושל זהות המשתתפים.
מיתוס 3 – מיתוס השוק כג'ונגל – אין מוסר במצב של מלחמת קיום. בתנאי התחרות של השוק כל פירמה שרוצה לשרוד חייבת להתעלם מהמוסר ולנקוט בכל האמצעים להשגת מטרותיה.
5 ביקורות –
1 . במקרים רבים הפירמה תשיג תוצאות טובות יותר אם תנקוט בגישת הסתגלות (הסתגלות לסביבה).
2. פירמות מוצלחות מתנהלות תוך שיתוף העובדים בהחלטות ואחריות ולא הטלת פקודות.
3. ההישרדות היא תנאי הכרחי לפירמה אך היא לא עילת הקיום שלה. הצדקת קיומו של העסק היא בתרומתו לחברה.
4. התחרות אמורה להועיל לחברה ולא להשחית אותה.
5. תפיסת השוק כג'ונגל נובעת מהחינוך שמקבלים אנשים עסקים ולאו דווקא מאופי השוק.
מיתוס 4 – אין מוסר יש שורה תחתונה (מיתוס הרווח)-   המטרה היחידה של הפירמה היא מקסום רווח באופן מיידי. שיקולי הרווח גוברים על שיקולי המוסר.
5 ביקורות –
1 . פרדוקס הרווח – פירמות מוצלחות הן לא אלה שמקסום הרווח זה מטרתן העיקרית. ככל שרודפים אחרי רווח – הוא מתקטן.
2. הרווח הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק לקיום עסק.
3. רווח מרבי או רווח מספק – עדיף לבנות אסטרטגיה המבוססת על רווח מספק.
4. רווח לטווח קצר או ארוך – ראיה לטווח ארוך.
5. השורה התחתונה אינה מדד יחידי לרווח – רווח זה גם סיפוק אישי, אחריות, חדשנות ועוד.
4 הנחות יסוד של הכלכלה הקלאסית והביקורות עליהן – לפי הנחות היסוד של הכלכלה הקלאסית, אין מקום לשילוב שיקולי מוסר עם שיקולי תועלת עצמית. כלכלת השוק מגשימה בכל מקרה את ערכי המוסר.
הנחה 1 – הנחת הרציונאליות (אינטרס עצמי והתנהגות רציונאלית) – כל הגורמים הפועלים בשוק הם רציונאליים, וכל אדם רציונאלי מציב לעצמו מטרה אחת – הגשמת האינטרס העצמי שלו. אדם רציונאלי יבחר את האמצעים היעילים ביותר להגשמת התועלת העצמית שלו.
3 ביקורות –
1 . מי שמציב לעצמו רק סוג 1 של מטרה לוקה ברציונאליות מטומטמת. לאדם הרציונאלי יש מגוון מניעים – אגואיסטיים ואלטרואיסטים – דבר המחייב הפעלת שיקולי מוסר בהחלטות.
2. המעשים של הפועלים בשוק לא מייצגים בהכרח את ההעדפות שלהם, ייתכן שהם פועלים מתוך כפיה. הבחירה החופשית לא באמת חופשית.
3. רציונאל זה דבר מעגלי.
הנחה 2 – הטובה העצמית וטובת הכלל, היד הנעלמה – כאשר כל 1 פועל להגשמת טובתו העצמית מובטחת מכך הגשמת טובת הכלל – היד הנעלמה.
ביקורת אחת  (6 סעיפי משנה) –
1 . מי שמגשים את טובתו העצמית לא מגשים בהכרח את הערך המוסרי של טובת הכלל. מי שדואג לטובתו העצמית עלול להביא לפגיעה בטובת הכלל.
א. לא יהיה אמון הדדי בין בני האדם, אם בני אדם לא יהיו הוגנים.
ב. יעילות כלכלית לא מבטיחה רווחה חברתית, השכבות החלשות בחברה עלולות להיפגע.
ג. לא תהיה דאגה למוצרים ציבוריים (מוצר בעל צריכה משותפת, קולקטיבית, אין לו מחיר בשוק, למשל תאורת רחוב, אוטובוסים). השפעה חיצונית – כאשר הפעילות הכלכלית גורמת נזקים למישהו אחר. למשל – חברות רכב גורמות נזק לאיכות הסביבה.
הנוסע החופשי – רצונו של כל אחד לקחת "טרמפ" וליהנות מהמוצרים הציבוריים מבלי לשלם עבורם.
ד. במקרים רבים טובת הכלל מושגת ע"י גישה של שיתוף פעולה יותר מאשר על גישה תחרותית.
דילמת האסיר – אחד מהצדדים יהיה במעמד פחות טוב בגלל שהם לא משתפים פעולה ביניהם.
ה. הגשמת טובת הכלל מבוססת על ההנחה שלכל גורם בשוק קיים ידע מושלם – אולם לא קיים ידע מושלם ושווה.
1. יש יתרון ידע למומחה  (פירמה יודעת יותר מהצרכנים).
2. שני הצדדים לוקים בחוסר ידע.
3. שני הצדדים יודעים אולם הידע הוא ידע שימושי.
ו. כשקיימים בשוק כוחות מונופוליסטיים – הם פועלים להגשמת האינטרס העצמי שלהם, וזה לא מגשים