סטראוטיפים מגדריים בספרות ילדים

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2008
מספר מילים 9088

תקציר העבודה

תוכן עניינים
מבוא……………… -……………………………………………………………….עמודים -32
שיטת מחקר …עמוד 3
סקירת ספרות…… ..……………… .………………………………..עמודים 12-4
א.      החברה כמשפיעה על הילד.…………………… –…….……………עמודים 9-4
ב.      סטאראוטיפים מגדריים בתקופה הטרום מודרנית–…… –……..עמודים 10-9
ג.         סטאראוטיפים מגדריים בתקופה בתקופה הפוסט מודרנית -עמודים
1 0-11
ד.      סטראוטיפים בתפיסה המינית .עמודים 12-11
המחקר..………………………–…….………… ……..……….……………עמודים 23-13
א.      המדגם וקרטריונים לניתוח ספרות הילדים –…עמוד 13-14
ב.      ניתוח ספרות ילדים טרום מודרנית.….…………… -…………-……..……..עמודים 16-14
ג.         ניתוח ספרות ילדים פוסט מודרנית ……………..…………… -..…-..…….עמודים 18-17
ד.      ניתוח ספרות ילדים פמיניסטית עמודים
1 8-21
ה.      ממצאים …-……… -…………עמודים 23-21
סיכום -..………………………………… .…………… –…-……….עמודים 24-23
ביבליוגרפיה………………….…… ………………………………………………..עמודים 27-
5 מבוא
נושאה המרכזי של עבודה זו הוא: סטראוטיפים מגדריים בספרות ילדים, כאשר במסגרת עבודה זו, יבדקו דימויי המגדר וביטוייהם בספרות לילדים אז והיום.
בעבודה זו יבחנו ספרי ילדים קלאסיים לעומת ספרים מ-  השנים האחרונות, על מנת לראות האם קיים קשר בין, שינויים שחלו ברמת המקרו בחברה, דהיינו, שינויים שחלו בחברה הישראלית כגון: ירידה בנורמות חברתיות, מעבר מקולקטיביזם לאינדיבידואליזם, שינויים במבנה הפטריאכלי במשפחה, לבין שינויים שחלו ברמת המיקרו, דהיינו, האם התהליכים שעברה החברה הישראלית מדגימים את התופעות שציינתי, בספרות הילדים. לספרות הילדים שתי מטרות: האחת היא לחנך את הילד בשלבי התפתחותו והשניה היא לבדרו ולהעשיר את עולמו (לאור ומן, 2001).
שתי מטרות אלו גם יחד חוברות על מנת ליצור ספרות ילדים עשירה ביותר, הכוללת אגדות, סיפורי עם, סיפורים בעלי מוסר השכל וסיפורים חינוכיים.החוקר ברונו בטלהיים(1994),טען כי החלק הקשה ביותר בחינוך הילד הוא לסייע לו במציאת משמעות חייו. כיוון שלשם כך דרושות חוויות חיים רבות וקשרים הדדים מלאי משמעות עם הזולת. בתקופת הילדות,הספרות היא הנושאת את המידע התרבותי בדרך הטובה ביותר.
מעמד האישה ותפיסת תפקידה במארג המשפחתי השתנו עם השנים, ובתקופה הפוסט-מודרנית יש להניח כי רוב הסטריאוטיפים נעלמו.
אי לכך מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון האם קיימים בספרות הילדים מסרים לענייני מין והאם עדיין ישנם סטריאוטיפיים, גם בספרות המודרנית, המחנכים את הילדים לתפקידי מין (גוטרמן, 1998).יש לציין כי האבחנה בין המושגים 'GENDER' ו-'SEX'- מונח המסכם את המאפיינים הביולוגיים המשויכים לזכר או לנקבה, גם היא בעצם מאששת את ההנחה שיכול להתקיים מצב דיס-אסוציאטיבי בין השניים: עד כמה האינדיבידואל מרגיש זכר נקבה או מתנהג כפי שמצופה בחברה אינה בהכרח תואמת למאפיינים הביולוגיים המינים שלו או שלה. חוסר ההתאמה בין ה'מין האנטומי' ל'זהות המינית' מהווה קרקע פוריה לפתולוגיות פסיכודינמיות, כמו הטראנסקסואליזם (Kaplan,1992).
אי לכך שאלות המחקר הן:

1 .      האם יש בספרות הילדים הבדלים בין נשים וגברים מבחינת יצוג חיצוני ותפקידים חברתייםמשפחתיים.
2.      האם יש הבדל בין הספרות החדשה (התקופה הפוסטמודרנית) והספרות הישנה יותר.
3.האם הבדלים אלו אם קיימים מבטאים שינוי אמיתי בחברה הישראלית.
השערות המחקר הן:
1.      יש בספרות הילדים הבדלים בין נשים וגברים מבחינת הצגת הדמויות כדלקמן:  א.      גיבורת הסיפור היא יפה ומושכת, וכך היא מצליחה להנצל. הגבר הוא הגיבור והחזק המציל את הנסיכה- על פי שמעיה (1998) ברוב סיפורי המעשיות קיימים סטריאוטיפיים מיניים כלפי האישה- היא היפה והמושכת ואילו הגבר הוא החזק.
ב. הגברים הם הדואגים לנשים והנשים פאסיביות- על פי שמעיה (1998) ברוב המעשיות הנשים הם הדואגים לנשים המקבלות את הדין בהכנעה.
ג. נשים מכוערות יהיו בדרך כלל רעות לב- על פי ליבס (2000) ברוב המעשיות היפה היא הטובה ואילו המכוערות הן הרעות.
הטוב נתפס כיופי ואילו הרע מבוטא ע"י כיעור- וזאת על מנת ליצור הזדהות אצל הקורא.
2.      יש מתאם בין רוח התקופה לבין ספרות הילדים- אי לכך ספרים שראו אור בשנים האחרונות יהיו יותר שוויוניים.
עדיין הספרות הקלאסית היא שנפוצה ברוב בתי האב ולכן החינוך המגדרי משתנה בקצב איטי יותר מרוח התקופה.
.