המחלקה למדעי הרוח והחברה חטיבת מזרח תיכון שם הקורס: מרוקו המודרנית סוגיות בהיסטוריה חברה ותרבות  היסטוריוגרפיה קולוניאליזם ולאומיות עבודת סמינריון תוכן עניינים
מבוא
..
3- 4
פרק א' – התקופה הקולוניאלית … 5- 17
התקופה הקדם קולוניאלית
5
מרוקו- שטח חסות תחת שלטון צרפתי עקיף -..
6
הגדרת המגרב –
7- 10 התקופה הקולוניאלית בצפון אפריקה .
11
יישום הפיכת קופרניקוס –
12
האנלוגיה עם מהפיכת קופרניקוס -.
13- 14
הגישה החדשה להיסטוריה של אפריקה –..
15- 16
המקורות לכתיבת ההיסטוריה של אפריקה -..
16
מסורת שבעל- פה –…
16
דלות היחס להיסטוריוגרפיה של מרוקו במאה ה- 18
—
17
                                   פרק ב'- היסטוריה והיסטוריוגרפיה פוסט קולוניאלית ולאומית – 18- 42
תקופת מעבר להיסטוריוגרפיה מודרנית –..
18- 20 הסתייגות מרכזית- הדיאלקטיקה הקולוניאלית
20- 21
רעיון מדינות הלאום במחקר –..
21- 23
בעיתיות בהתפתחות מדינות הלאום ..
23- 24
המרחב הפוסט קולוניאלי במחקר –
24- 26
קשיי מעבר מקולוניאליזם ללאומיות בהיסטוריוגרפית המגרב — 26-
3 3
איזון ואמיתות במחקר ההיסטוריוגראפי והשלכותיו המחקריות -..
33- 35
מרוקו והמגרב בעידן העצמאות ואילך
35- 42
                                   פרק  ג'- היסטוריוגרפיה קולוניאלית ולאומית- שוני ודמיון — 43- 51
החטא הקולוניאלי –.
43- 45
ההיבט הקולוניאלי במחקר ההיסטורי –…
45- 46
הצד החיובי בכיבוש —
47
המגרב כיחידת מחקר אוניברסאלית .
47- 48
היבט אחר למחקר הפוסט קולוניאליסטי —
49- 51
סיכום ומסקנות
52- 54
ביבליוגרפיה –
55- 56
מבוא
את היסטוריוגרפית המגרב ניתן לחלק לתקופות למידה שונות:  המסורתית, הקולוניאליסטית -מהמאה ה-
1 9 המתמשכת אל תוך תקופת הפרוטקטורט, והאחרונה היא זו שלאחר עצמאות ארצות המגרב. נושא עבודתנו יתמקד במגרב כיחידת לימוד גיאוגרפית מחקרית.  בחרנו להדגיש את התייחסות המחקר למרוקו אשר קיבלה עצמאותה  ב- 1956 לאחר תקופה של שלטון הפרוטקטורט הצרפתי והיא אחת מארצות המגרב המיישמת את רעיון הלאומיות.  המחקר שעסק ועוסק בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה מכונה המחקר החדשני או המחקר הפוסט קולוניאליסטי אשר פעילותו מתוארכת, לערך, באמצע  המאה ה- 20 .  תחילתו של המחקר הפוסט קולוניאליסטי מקביל ,פחות או יותר להתהוות מדינת הלאום המרוקאית בפרט ולהתהוות הלאומיות בצפון אפריקה בכלל. חלוקה תקופתית זו כשלעצמה משקפת את המציאות בה כתבו ולמדו . שכן, מלומדים וכותבי ההיסטוריה החדשה, מיקדו  את מחקריהם בחומרים וממצאים ארכיאולוגים שנחקרו בתקופה הקולוניאלית ושדנו התקופות קדומות יותר, כמו זו  המסורתית או זו של ימה"ב . בכך הציגו את אותה המציאות במגרב, אך מנקודות מבט ופרשנויות שונות. עובדה היסטורית זו כשלעצמה האיצה את הויכוח בנוגע לנכונות החומרים הנחקרים, ולאובייקטיביות במחקר. כמו כן, סוגיות פוליטיות כלכליות ואינטרסים של מעצמות הקולונייז תרמו לא מעט למחלוקת במחקר המודרני שהחל לפעול ביתר מרץ לאחר עצמאותן של ארצות המגרב (שנות ה- 60 של המאה ה-
2 0 ואילך). נקודה זו מסמלת את קו השבר שבין התקופה הקולוניאלית לתקופה המודרנית במחקר  וכן השגתן של תוניסיה, אלג'יריה ומרוקו את עצמאותן, מובילה אותנו למושג "לאומיות" אותו הפנימו וקיבלו על עצמן ארצות המגרב. לפיכך, תקופת מדינות הלאום מקבילה לתקופת המחקר המודרני המגלמת בתוכה שיח ער בסוגיות של שינוי שלטוני, פוליטי ותרבותי שחוו ארצות המגרב.   למעשה, זרעי הלאומיות לא נבטו בסמוך לעצמאות מרוקו אלא עוד הרבה לפני התממשותה ב- 1956.
כמו-כן מסתבר כי המחקר המודרני וזרעי הלאומיות לא נבטו בהכרח מייד עם קבלת ארצות המגרב את עצמאותן, אלא עוד קודם לכן.  תהליך זה משתקף ביו היתר בהיסטוריוגרפיה המרוקאית, כחלק מהמגרב בפרט והמגרבית בכלל. שתי תקופות מחקריות עוקבות אלה  נציג ומהן ננסה לדלות את השוני והדמיון.
מרוקו חוותה את השתלטותו של הקולוניאליזם הצרפתי, התיישבותו בשטחיה והטמעת ערכי התרבות האירופאית בדומה לאלג'יריה ותוניס, אולם מרוקו הייתה בעלת אופי תרבותי ודתי ייחודי משלה. תקופה זו מבטאת שינויים שמתחוללים באירופה על רקע
התהוותם של חידושים טכנולוגיים, נאורות, השכלה וכו'. מעצמות אירופה התחרו האחת בשנייה על שליטה בטריטוריות העולם השלישי תחרות הנובעת לא רק ממניעי שליטה על משאבים כלכליים ושינויים פוליטיים בארצות הכבושות, אלא גם במטרה להטמיע את תרבות השולטים ולנסות לשנות מסורות היסטוריות ארוכות שנים, מעין 'שטיפת מוח' רציונאלית ל "נבערים מדעת". עובדות אלה נחשפות ביתר שאת במחקר הפוסט-קולוניאלי ומערערות על אמיתותן של  הקודמות הקשורות לדעת המחקר המודרני בהשתלטות פוליטית כלכלית ותרבותית רחבה יותר. תפיסת העולם הקולוניאליסטית של צרפת שהיא המשך לתפיסה האימפריאליסטית, בה אירופה ממוקמת במרכז ומנגד, המזרח הנחשל הממוקם בשולי תרבותה של החברה הגלובלית, המודרניסטית והמתפתחת. זהו צד אחד של המטבע בויכוח האקדמי- אינטלקטואלי.
התקופה המסורתית במגרב, טרם השלטון הקולוניאלי,  מתאפיינת בכתיבה של כרוניקאים מוסלמים המתארים אירועים שנועדו לרוב להאדיר מעשי שליטים או תיאורי מלחמות וקרבות.
במרוקו, בין היתר, הביאו להחלפת שושלות ההנהגה השבטית תוך התייחסות למעמד המנהיגים כ "קדושים". כותבי דברי הימים נמנו בדרך-כלל על האליטות הפקידותיות בחצרותיהם של שליטים ובידם חסרה חשיבה היסטורית שיטתית וכלים מדעיים. תקופה זו שימשה מקור מחקרי בלתי נדלה. לעומת התקופה המסורתית הכתיבה הקולוניאלית הצרפתית לא עסקה בעיקרה בחקר ההיסטוריה וההיסטוריוגרפיה של המגרב, אלא עסקה במחקר לימודי אחר, אך למרות זאת הוציאה קורפוס רחב של מחקרים היסטוריים ואחרים שנועדו ללמוד על מרוקו בפרט והמגרב בכלל.  בראיה רחבה יותר את העולם השלישי. רובה של כתיבה זו נחשבת כיום  כפוליטית, מגמתית ואינטרסנטית. למעשה, מבדיקה וחיפוש מעמיק בכתיבה הקולוניאלית ניתן לראות גם כתיבה שאינה אידיאולוגית- פוליטית המתמקדת בחיי האוכלוסייה העירונית וגם זו המכונה במערב "הברברית", זו העירונית וזו הכפרית ועל הקשרים שבינן. אולם, כתיבה זו ככלל ועיקר היא מנת חלקה של הכתיבה הפוסט- קולוניאלית, המודרנית המתאפיינת במחקר אנתרופולוגי וסוציולוגי, של המקומיים, כלומר, מחקר מלמטה שלדעת אותם חוקרים, מאפשר באופן אמיתי את חקירת היסטורית האזור. מטרתנו בעבודה זו היא הצגת השונה והדומה בין שתי תקופות מחקר שונות, זו הקולוניאלית וזו הפוסט קולוניאלית- המודרנית. בנוסף, ננסה  לחדד מגמות שונות בהיסטוריוגרפיה הדנות במגרב  ולהציגן באופן ברור, וכן להבין את התייחסותם של הכותבים השונים לאוכלוסיה המג'רבית והמרוקאית שבתוכה על כל רבדיה ואף להבין תהליכים היסטוריים זהים המפורשים לעיתים בצורה שונה, בתקופות מחקריות המיצגות תפיסת עולם שונות. לפיכך נושא בדיקתנו יהיה השוואה בין ההיסטוריוגרפיה הקולוניאלית לבין ההיסטוריוגרפיה הלאומית של המגרב מבחינה מחקרית ובמרוקו כאבן בוחן ספציפית לתפיסות השונות במחקר .
 כמקור ראשוני, נסתמך בעבודתנו על הספר " The Maghrib in Question " שנערך על- ידי מיטשל לי גל וקנט פרקינס. בנוסף, נשתמש במקורות משניים המציגים את כתיבתם של חוקרים שונים והצגתם את הבעיות ההיסטוריות וההיסטוריוגרפיות, הכלכליות והפוליטיות בסוגיות שבין שולטים ונשלטים ואת רעיון מדינות הלאום במגרב בעייני המחקר החדשני.