הזכויות החוקתיות של קורבנות עבירה

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2009
מספר מילים 10385
מספר מקורות 37

תקציר העבודה

עבודת  סמינריון בנושא :הזכויות החוקתיות של קורבנות עבירה בס"ד תוכן עניינים
: סקירה כללית –התפתחות מעמדו של קורבן העבירה
2-4
תכלית חקיקת חוק זכויות נפגעי עבירה …
5-7
מעמדן של הקורבנות בפסיקה –זכותו של הקורבן להשתתף בשלב הענישה והשפעתו של חוק זכויות נפגעי עבירה על מעמד הקורבן ומשקל דעתו .. 8-12  האיזון שבין זכויות הנאשם לבין זכויות הקורבן ..  13-16
הזכויות החוקתיות של הקורבן – מחקר השוואתי  .
17-20 פיצויים לקורבן העבירה  –
21-24
דיון ומסקנות  —

5   ביבליוגרפיה -…26-27
מעמדו של קרבן העבירות הפליליות במדינת ישראל הוא מעמד של עד מטעם התביעה , ובמשך שנים רבות למעשה קולו כמעט ולא נשמע.
ב1987 כתבה יהודית קרפ , המשנה ליועץ המשפטי לממשלה " קורבנות העברה הם בניה החורגים של מערכת אכיפת החוק , הם חשים מנוצלים , מרוקנים ונעזבים " .
חוק יסוד " כבוד האדם וחירותו אשר נחקק בתחילת שנות התשעים , שינה בצורה ניכרת את מערך הזכויות הפלילי והפך את סדרי הדין הפלילי מענף פרוצדורלי לכלי מרכזי בשירות זכויות היסוד החוקתיות לנאשם ( הזכות להליך ראוי והוגן ) ולקרבן ( הכרה במעמדו המשפטי ) . בשנת 1995 קבע נשיא בית המשפט  העליון , השופט שמגר  כי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו נושא עימו בשורה חוקתית לא רק לעבריינים בחברה אלא גם לקרבנות העבירה הפלילית .
עם זאת לקראת סוף שנת 1998 קבע בג"צ כי " השיטה המשפטית הנוהגת בארצנו אינה מאפשרת לקורבן העבירה להיות צד להליך המתנהל נגד הנאשם .מעמדו בבית המשפט הוא מעמד של עד תביעה ותפקידו הוא לסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת.
בית המשפט קובע כי מתן מעמד משפטי לקורבן העבירה במשפטו של הנאשם בביצועה צריך להגיע מצדו של המחוקק ולא מבית המשפט .
לקראת סוף שנות התשעים התעורר בישראל דיון ציבורי בדבר הצורך להשמיע את "קולו " של הקורבן בשלבים השונים של ההליך הפלילי .
שאלה זו עוררה ועדיין מעוררת מחלוקת בקרב משפטנים ובקרב אנשי מקצוע שונים עקב הבעייתיות הכרוכה בהכנסת הקורבן כצד במערכת משפטית אדוורסרית , מערכת שבה שני הצדדים השותפים להליך הפלילי הם המדינה מחד גיסא והנאשם מאידך גיסא .
השאלה המתבקשת היא כמובן כיצד הכנסת קולו של קורבן העבירה , הנראית לכאורה כעניין של צדק בסיסי, אינה זוכה בהכרח להכרה מצד המערכת ואינה מביאה לתיקונים משמעותיים הנגזרים מתוך הכרה זו .
ישנם מספר נימוקים עיקריים אשר מובאים נגד השמעת קולו של הקורבן בהליך הפלילי ואשר נסובים בד"כ סביב נושאים אלה: פגיעה אפשרית בזכויותיו של הנאשם או בקיומו של הליך תקין , כרסום בשיטת המשפט האדוורסרית  , פוטנציאל של שימוש בקרבן כדי להחמיר בענישה כנגד הנאשם ויצירת לחץ וציפיות בלתי מציאותיות אצל הקורבן .
במחקרים שנעשו בנושא השמעת קולו של הקרבן עולה כי הכנסת " תסקיר קורבן " או " הצהרת קורבן " המתארים את השפעת הפשע על הקורבן בהיבטים השונים ( פיזי , כלכלי , רגשי ועוד ) מזווית ראייתו של הקורבן אינה מולידה ברוב המקרים תוצאות בלתי רצויות .