עבודה סמינריונית בנושא הפרטת בזק ומשמעותה לצרכנים             תוכן עניינים
נושא                                                                 עמוד מבוא                                                                3
פרק ראשון – הפרטה הפרטה מהי?                                                     4
יתרונות וחסרונות ההפרטה:
ההיבט הכלכלי                                                  5
ההיבט החברתי                                                 8
רשות החברות הממשלתיות                                11
הפרטת חברות ממשלתיות                                  12
פרק שני – הפרטת חברת התקשורת בזק פעולות להפרטת בזק                                          15
מהלכי ההפרטה מאז שנת 2001                           16
פרק שלישי – דיון וסיכום                                   20 רשימה ביבליוגרפית                                          22
מבוא
"חשוב לשנות את המבנה של מפעלים ממשלתיים, ולעיתים קרובות הפרטה היא דרך יעילה לבצע זאת.
אבל הוצאת אנשים מעבודה במפעל ממשלתי עם פריון נמוך למצב של אבטלה אינה מגדילה את התוצר של המדינה, וודאי אינה מוסיפה לרווחת העובדים". (פרשטמן ,
2 007).
שאלת המחקר: האם הפרטת בזק, מחברה ממשלתית לידיים פרטיות, מבטיחה שיפור לצרכנים?
רציונל: בישראל, האידיאולוגיה הניאו-ליברלית (המאדירה את רעיון השוק החופשי) הפכה את ההפרטה לאסטרטגיה לשימור שליטתו של המעמד הבינוני-גבוה, ממפלגות המרכז והשמאל, על עמדות חברתיות שעד אז היו שמורות להם במסגרת המנגנון הממשלתי (חסון ,
2 006). למרות שכל אזרחי ישראל הם גם בעלי "בזק" וגם משתמשי "בזק", הם לא שותפו בהליך ההפרטה. הם היו סטטיסטים דוממים. איש לא שאל אותם איך הם רוצים למכור את "בזק" שלהם – לכל המרבה במחיר או לכל המוזיל את השירותים? לישראלים או לזרים? למי שיתחייבו להחזיק בחברה לפחות עשור, להשקיע בה ולפתוח אותה לתחרות – או למי שבאים אלינו לעשות סיבוב פיננסי, למשוך, למכור ולצאת?
  הפרטת חברה ממשלתית באמצעות מכרז על סל השירותים הזול ביותר מחוללת פלאים. היא מגדילה את רווחתו של הצרכן, מפחיתה את הכורח ברגולציה ובפיקוח, מזרזת פיתוח מוצרים חדשים ופותחת אופקים שלא חלמנו עליהם. כך, למשל, הופרט שירות הטלפון הבינלאומי בישראל.
התוצאה: בזמן קצר הפכה ישראל מאחת המדינות שהכי יקר להתקשר מהן לחו"ל לאחת המדינות הכי זולות.
הממשלה ומשרד האוצר שכחו שלא הם הבעלים של "בזק". אזרחי ישראל הם הבעלים של "בזק". מיסי האזרחים מימנו את הקמתה, את השקעותיה, את הפסדיה בעבר.
המכרז על מניות "בזק" נעשה אומנם בשם האזרחים, אבל בלי שהייתה להם השפעה כלשהי עליו ועל תנאיו. הכל נקבע גבוה מעל ראשי האזרחים, בשפת הסתרים של תשקיפים בורסאים ותחשיבי ממון מורכבים. הניסיון העולמי מלמד שמכירת מונופול ממשלתי לידיים פרטיות לא מבטיחה שיפור לצרכנים. לעתים קרובות קורה ההפך. אבל לנגד עיני הממשלה בהפרטת "בזק" לא עמדה טובת הצרכנים. עמד לנגד עיניה הצילום המבוים של השיק מקרטון על סכום של 4 מיליארדי שקלים, התמורה מההפרטה, ולכן השאלה העיקרית שעולה היא: מה יצא לאזרחים מכל סיפור ההפרטה הזה? (פלוצקר , 2005). בעבודה זו אסקור את תופעת ההפרטה בארץ ובעולם, אעמוד על שיטות ההפרטה השונות, בעיות ביישום, היתרונות והחסרונות שבהליכי ההפרטה.
כדוגמא לחברה אשר עברה הליך הפרטה בחרתי בחברת בזק.
בבסיס הצמיחה המואצת בענף התקשורת בישראל נמצאת הקמת חברת בזק והפרדתה ממשרד התקשורת. יכולתה של החברה לסגור את פערי הביקוש ולפתח תשתיות מודרניות יצרה את תחילת הדרך להקמת שוק תקשורת תחרותי ופורה ואפשרה לפתוח בשלבים מתקדמים יותר תחומים מסוימים לתחרות.