מבוא:
עבודתי  זו עוסקת במבצע עופרת יצוקה ובאה לבחון כיצד נעשה השימוש בתקשורת בטלוויזיה בעת המלחמה  במטרה להבין את תוצאותיה, כפי שהועלו מדו"ח גולדסטון.  בחרתי בנושא זה מתוך הנסיון להבין בדיעבד  האם באמת השיקולים שהופעלו בישראל היו לא מתאימים? , האם באמת נעשה עוול לצד הפלסטיני ? או שאולי בדו"ח גולדסטון לא התייחסו לכל הפרמטרים וכתוצאה מכך נעשתה לישראל פגיעה תדמיתית. בנוסף, עניין אותי לבחון  כיצד  יתכן שבמצע עופרת יצוקה, מדינת ישראל,  עמדה בהשוואה לחמאס, שהינו גוף טרור, ונתפסה בעיני מדינות  העולם כזו הפועלת באופן אסימטרי, הצטיירה כפושעת מלחמה ואף ספגה התבטאויות שנאה בעוד שהפלסטינים הוצגו כ"מסכנים למול כוחות הרשע”.
שאלתי זו נובעת  בעיקר מנסיוני ליישב את הסתירה כי בישראל המבצע הסתמן כלגיטימי והכרחי ותוצאותיו נחלו הצלחה.
זהו נושא חשוב מאחר ולמסרים המועברים בתקשורת יש  כוח תפוצה עצום  וההשפעה על עמדות הצופים רק הולכת וגוברת בעולם כולו.
החלק הראשון של העבודה עוסק בהגדרת הלוחמה הפסיכולוגית ומציג את סקירתה של הלוחמה הפסיכולוגית בספרות  וכיצד היא  מתקשרת  לאמונות החברתיות.
החלק השני מתייחס לאופן התנהלותו של  המבצע  עופרת יצוקה ולשימוש בלוחמה הפסיכולוגית במהלכו ,  תוך התייחסות   לדו"ח גולדסטון. החלק השלישי מקשר בין שני החלקים התאורטיים(הראשון והשני)תוך יישומם על ניתוח מהדורת חדשות בטלוויזיה בארץ ובעולם.
העבודה מבוססת על ניתוח תוכן של מהדורת חדשות בארץ ובעולם  בזמן מלחמת עופרת יצוקה, הניתוח מתחלק ל2 חלקים: 1. חלק זה בוחן את מספר התמונות ומשך הסיקור אודות המלחמה בקרב כל אחד מן הצדדים שלקחו בה חלק (ישראל וחמאס. ) חלק זה נועד לבחון האם ישנה הטייה בסיקור התקשורתי המשפיע על עמדות הקהל.
2 .       בחינת שימוש באמונות החברתיות כחלק מהלוחמה הפסיכולוגית. חלק זה בוחן באילו אמונות חברתיות נעשה שימוש בעת הלוחמה הפסיכולוגית למי היא פונה ולאיזה קהל יעד מכוון המסר בעת השימוש בה.
הממצאים מראים: כי אכן קיימת הטייה באופן הסיקור התקשורתי בחדשות בעולם ובארץ.
בסיקור התקשורתי בעולם: רוב הכתבות מתמקדות במצוקתם של האזרחים הפלשתינים בעזה ויוצרים כלפיהם תחושות אמפתיה, ולעומתם מציגים את הצד הישראלי כאטום, חסר רגש, בריון וחסר מידתיות ופרופורציה.
בסיקור התקשורתי בארץ: נעשתה גם כן הטייה- רוב הכתבות מציגות את הצדקתה  של פעולות ישראל, מציגים אותה כגיבורה, אמיצה, הומאניטרית, חזקה וחדורת מטרה, למול החמאס שהינו ארגון טרור וגרילה, ברבארי, לא אנושי, מסכן את האוכלוסייה הפלשתינית ואשם בכל המלחמה ותוצאותיה.
בנוסף , מניתוח התוכן נמצא כי הן בסיקור התקשורתי בעולם והן בסיקור התקשורתי בישראל,  האמונות החברתיות השפיעו על אופן השימוש  בלוחמה הפסיכולוגית:בישראל נעשה שימוש בעיקר  בדימוי הקולקטיבי החיובי כחלק מהרצון לאחד את העם בעת המלחמה, ובהדגשת ה" דה- מורליזציה" של האויב בהצגתו כמי שאשם בסיבות המלחמה ותוצאותיה. ואילו בעולם- נעשה שימוש בעיקר בתפיסתם הקולקטיבית של הפלשתינים כקורבן. בהדגשת הדה- מורליזציה של הישראלים כבריונים, חסרי רחמים ולא אנושיים, ולעיתים אף כפושעי מלחמה וטרוריסטים.