תוכן עניינים
פרק 1 : מבוא.. 2
אוטיזם- הגדרות ומאפיינים: 2
תקשורת ואוטיזם: 3
תקשורת חלופית ותומכת (תת"ח) ואוטיזם: 5
סיפורים חברתיים: 6
המחשב ככלי לפיתוח מיומנויות אצל ילדים עם אוטיזם: 7
פרק 2 : שיטה.. 9
מבנה המחקר: 9
כלי המחקר: 15
הליך המחקר: 19
מהימנות בין שופטים: 23
פרק 3 : תוצאות המחקר. 24
תוצאות של כל נבדק, בהתייחס לכל משתנה: 24
בחינת ההשערות: 33
פרק 4 : דיון 36
מגבלות המחקר: 39
המלצות: 40 נספחים: 42
נספח א': 42
נספח ב': 43
נספח ג': 48
נספח ד': 51
ביבליוגרפיה: 55
פרק 1
: מבוא
אוטיזם- הגדרות ומאפיינים:
תסמונת האוטיזם הינה הפרעה התפתחותית, הנכללת בתחום ההפרעות ההתפתחותיות הנרחבות, PDD (Pervasive Developmental Disorder), (DSM-4, 1994).
המדריך האבחוני הסטטיסטי של אגודת הפסיכיאטרים האמריקאית-DSM-4 , מתייחס לאוטיזם כהפרעה התפתחותית מקיפה אשר קיימת כבר מלידה, ומתאפיינת בשלושה תחומים: התחום החברתי, התחום התקשורתי והתחום ההתנהגותי, בדומה לתיאוריו של הפסיכיאטר ליאו קאנר, אשר בשנת 1943 הגדיר את  האוטיזם לראשונה כאשר תיאר קווים משותפים ל-11 ילדים שטופלו במרפאה שבה עבד.
תיאוריו כללו התרשמויות קליניות עם שימת דגש בליקויים חברתיים-רגשיים, כגון התרחקות מאנשים, חוסר קשר- עין, שימוש לא תקשורתי בשפה, התייחסות לאנשים כאל חפצים, חוסר התחשבות בנורמות חברתיות ועוד  (מיכל אור& נורית ירמיה 1993).
התחום הראשון שבו מתאפיין האוטיזם הוא, לקות איכותית באינטראקציה חברתית,הלבדיות האוטיסטית, אי יכולתם של הילדים מראשית חייהם להתייחס בדרך הרגילה לאנשים ולמצבים (פרית', 1997).
לקות זו מבטאת " חוסר אמפתיה" ע"י הקושי להבין ולהגיב לרגשות של אחרים, אך גם העדר Theory of mind ע"י הקושי להתאים התנהגות לקונטקסט חברתי, וקושי להבין ולהשתמש בסימנים וברמזים תקשורתיים בעת אינטראקציה חברתית. בעיות אלה כוללות גם ליקוי בתקשורת הבלתי מילולית, בהבעות פנים, ליקוי בקשר עין, בהצבעה, תנוחות גוף וג'סטות, חוסר יכולת לפתח יחסים עם קבוצת השווים, ואי שיתוף הזולת בהנאה, עניין או הצלחה (טנוס, 2000 ;פרית',1997; שלם,2001).
התחום השני הוא, לקות איכותית בתקשורת. לקות זו כוללת,עיכוב בהתפתחות שפה או אילמות, סוג ההפרעה בשפה מוגדרת כהפרעה פרגמאטית, כלומר הפרעה בשימוש השפה ככלי לתקשורת חברתית. וכוללת, ליקוי משמעותי ביכולת מילולית וקשיים במיומנויות תקשורת בלתי מילוליות כגון: מחוות גוף והבעות פנים, ליקוי ביכולת ליזום שפה ולנהל שיחה, שימוש חזרתי בשפה, ליקוי במבנה התחבירי וחוסר הדדיות בשיחה. (שלם,2001 ; מיכל אור & נורית ירמיה, 1993 ; טנוס,2000 ; Baron-Cohen,1988 ) התחום השלישי הוא,מגוון מצומצם של פעילות ותחומי עניין, התנהגות חזרתית וסטריאוטיפית.
זהו הצורך האובססיבי בדפוסים קבועים ומוגבלים, ובהימנעות משינוי. התנהגותם מתבטאת בתנועות סטריאוטיפיות (נפנוף ידיים ואצבעות, נענוע הגוף, סיבוב של חפצים או של הגוף וכו' ), עיסוק לא פונקציונאלי בחפצים.יתכנו פעילויות מורכבות יותר ובולטות במיוחד בזמן שהילד כועס, לחוץ או מתרגש. כחלק מההתנהגויות החוזרות, ניתן להתייחס גם להידבקות הכפייתית לשגרה ולטקסים היומיומיים. אלו מאוד מתקשים במעברים ובשינויים בשגרה, דברים היכולים לגרום לתסכולים ולהתפרצויות קשות. (פרית', 1997 ; שלם, 2001).
חלק גדול מהילדים האוטיסטים לוקים גם בפיגור שכלי בכל הרמות. הלקות מופיעה על פני רצף רחב, וההבדלים האינדיווידואליים בין ילדים רבים ביותר. (מישורי, 1992).