בין דרג מדיני לדרג צבאי במלחמת העצמאות תוכן עניינים
1. מבוא
2. בין דרג מדיני לדרג צבאי במלחמת העצמאות
2 .1
שלטון מרכזי וצבא ממלכתי
2 .2
התערבותו של בן-גוריון במהלכיה הצבאיים של מלחמת העצמאות
3 . מסקנות ודיון
4 . ביבליוגרפיה תקציר נוסחאותיו של קלאוזביץ "המלחמה אינה אלא המשך המדיניות באמצעים אחרים" ו"המלחמה היא אמצעי של המדיניות" נעשו ברבות השנים לאחד מעמודי התווך שעל צירם סבה ההגות הצבאית, לנכסי-צאן-ברזל של התרבות וליסוד מעצב בתפיסת העולם שלה (גת, 1984). אולם עם זאת, עמדות אלה פתחו מחלוקת ארוכה ורבת תהפוכות בשאלת היחס בין מדיניות למלחמה ובין הרשות המדינית ופיקוד הצבא. כך מולטקא, אף שראה עצמו תמיד כתלמידו של קלאוזביץ סטה כליל מתורתו בתחום זה ותבע הפרדה גמורה בין הדרג המדיני לדרג הצבאי, ואילו לודנדורף אף הרחיק לכת עוד יותר ותבע להפוך את היוצרות: "המלחמה היא מדיניות-חוץ באמצעים אחרים… לאחר הכל – חובת כלל המדיניות לשרת את המלחמה" (אצל וולאך, 1977).
סוגיית היחס שבין מדיניות ומלחמה ובין הדרג המדיני לצבאי לא נס ליחה, והיא מעסיקה תאורטיקנים, מדינאים ומצביאים אף בימינו אנו.
בישראל היא באה לידי ביטוי בעוצמה רבה ביותר בעת מלחמת העצמאות.
למלחמת העצמאות נלוו מאבקים פנימיים רבים על עיצוב דמותה של המדינה כאשר החריף ביניהם התמקד במיוחד בתחום הצבאי ונסב על מקומו של הצבא במדינה, כפיפותו למוסדותיה וזיקתו למערכת הפוליטית מפלגתית (גלבר, 1987). היישוב שהורגל בניהול "צבא" במסגרת ארגון מיליציוני מחתרתי נדרש ערב מלחמת העצמאות, לעבור ולקיים צבא סדיר. הכרזת המדינה מכאן וההתמודדות עם צבאות ערב מכאן – חייבו שינויים מרחיקי לכת במבנהו, בארגונו ובמשטרו, מהלכים שבתורם ערערו על המערכות הקיימות וחייבו שינוי המסורות ונורמות ההתנהגות אשר לא תאמו עוד את התנאים והצרכים החדשים.
בן-גוריון כמי שהופקד על תיק הביטחון בסוכנות ולימים היה לשר הביטחון הראשון של ישראל, הטיב להבין את מציאות המשתנה של המעבר מיישוב למדינה משנת
1 947 החל בלימוד ענייני הביטחון וריכוזם. ואולם בהיעדר הליכי ניהול תקינים בממסד המדיני והצבאי כאחד, והיעדר הגדרות ברורות של תפקידים וסמכויות, תהליך בניית יחסי הגומלין בינו לבין המטכ"ל, בחודשי המלחמה הראשונים, לווה בקשיים רבים. גם הקמת מוסדות הממשל וההכרזה על צה"ל כצבאה הריבוני של המדינה לא היה בהם כדי לבסס את מרות הממשלה על הצבא, ועד מהרה התברר שהחוק טעון אכיפה שכן עם הקמת המדינה לא נעקרו בבת אחת ההרגלים ודפוסי ההתנהגות אשר שרדו מתקופת המחתרת, ולא בוטלו לחלוטין הנאמנות המפלגתית והכיתתית.
ב- 18 ביוני 1948 כתב בן-גוריון ביומנו: "מכל הליקויים של צבאנו – המשמעת היא אולי הלקויה ביותר ובייחוד בדרגות גבוהות". מטרת עבודה זו היא לבחון כיצד תוקן ליקוי זה ושאלת המחקר העומדת בבסיסה היא מה הייתה השפעתם אירועי מלחמת העצמאות על יחסי הגומלין בין הדרג המדיני לדרג הצבאי באותה התקופה?
ההנחה עליה מתבססת העבודה היא כי לאירועי מלחמת העצמאות הייתה השפעה מעצבת על מערכת יחסי הגומלין בין בן-גוריון למטכ"ל, ומתוכה עולה ההשערה כי מתוך שיתוף הפעולה והחיכוכים התעצבו מבנה הפיקוד העליון על הצבא, חלוקת התחומים בתוכו בין הדרג הצבאי והמדיני, ממלכתיותו של הצבא וניתוקו מן המערכת המפלגתית.
העבודה תסקור את אירועי מלחמת העצמאות משני היבטים; האחד יעסוק בשאלת המרות והציות של הדרג הצבאי לדרג המדיני בנוגע למבנה הצבא ואופי מפקדיו ויכלול התייחסות למרד האלופים הראשון והשני ולפירוק הפלמ"ח, והשני יבחן את אותה השאלה בהתייחס לניהול המלחמה ולהתערבותו של בן-גוריון במהלכיה הצבאיים-מבצעיים. לבסוף יוצגו המסקנות.