ריגול תעשייתי -ההיבט המוסרי וחוקי
| מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
| מקצוע | מנהל עסקים וניהול |
| מילות מפתח | מוסר ועסקים ריגול תעשיתי |
| שנת הגשה | 2009 |
| מספר מילים | 13472 |
| מספר מקורות | 27 |
תקציר העבודה
ארגונים כלכליים וחברות חייבים לדעת את מתחריהם כדי לשרוד בשוק הכלכלי המקומי והבינלאומי. בעקבות התחרות הגלובלית איסוף פרטים על מוצרים ותהליכי המתחרים הפך לעסק חשוב עבור כל ארגון וחברה ואיסוף מודיעין עסקי אודות המתחרים קיבל חשיבות והפך לחלק מקובל בחקר השוק.
בעבודתי התמקדתי בנושא הריגול שנעשה בין פירמות ומה שאלת המוסר והחוקיות בנושא . מהו הגבול בין איסוף מידע לגיטימי לריגול תעשייתי בקרב חוקרים שונים?
העבודה הוגשה ב2009 וקיבלה ציון של 85 .
יש כאן מקורות בעיקר בינלאומיים בנושא .
ריגול תעשייתי – היבטים חוקיים ומוסריים תוכן עניינים
1. מבוא
2. מודיעין עסקי
3 . ריגול תעשייתי
4 . סקירה של פרשת הסוס הטרויאני 5. היבט חוקי – דיון חוקי בשאלת המחקר
6 . היבט מוסרי – דיון מוסרי בשאלת המחקר
6 .1 מיתוס העסקים כמשחק
6 .2 כשל נטורליסטי
6 .3 יחסיות המוסר
6 .4 חובות וזכויות
6 .5 ריסון חיצוני
6 .6 סיכום ההיבט המוסרי בפרשת הסוס הטרויאני 7. סיכום והצעות אופרטיביות
8 . ביבליוגרפיה
1 . מבוא
ארגונים כלכליים וחברות חייבים לדעת את מתחריהם כדי לשרוד בשוק הכלכלי המקומי והבינלאומי. בעקבות התחרות הגלובלית איסוף פרטים על מוצרים ותהליכי המתחרים הפך לעסק חשוב עבור כל ארגון וחברה ואיסוף מודיעין עסקי אודות המתחרים קיבל חשיבות והפך לחלק מקובל בחקר השוק.
מספר עולה של חברות מוסיפות מחלקות לאיסוף מידע בארגוניהם, אחרות פונות ומקבלות מודיעין עסקי מחברות חקירה חיצוניות. עפ"י Hazlehurst & Higgins (2004) קיימת צמיחה בחברות החקירות בעקבות הביקוש הגובר למודיעין עסקי. מרבית החוקרים בחברות אלו הם יוצאי גופי חקירה ומרגלים ממשלתיים, וכאלה יש הרבה, בעיקר לאחר סיום המלחמה הקרה.
מטרתו של המודיעין העסקי לספק אזהרה מוקדמת להנהלת הארגון על איומי מתחרים והזדמנויות ולסייע בתהליך קבלת ההחלטות בכל שלביו. אסטרטגית המודיעין העסקי פותחה כדי למנוע קבלת החלטות פזיזה ולעיתים שגויה ע"י מנהלי הארגון. ההחלטות המתקבלות צריכות להיות מבוססות ומונחות עפ"י השוק והסביבה ובעיקר ביחס לתהליכי ותוכניות המתחרים.
איסוף מודיעין עסקי כולל דרכים רבות ומגוונות החל מאיסוף מידע לגיטימי ממקורות ציבוריים כגון פרסומים, דוחות שנתיים, מעקבים ותצפיות ועד לדרכים מפוקפקות יותר, לא מוסריות ולעיתים אף לא חוקיות הכוללות האזנות סתר, יירוט דואר אלקטרוני, התחזות וגניבת סודות מסחריים – פעולות אשר הופכות מאיסוף מודיעין לגיטימי לריגול תעשייתי בלתי חוקי.
בעולם טכנולוגי מתקדם, המודיעין העסקי הפך לפעילות האפשרית ע"י כל ארגון. עקב פשטות האיסוף, קיים הסיכון שארגונים יאספו יותר מאשר מידע לא מזיק על מתחריהם ואף יעברו את הגבול בין איסוף מידע לריגול וגניבה של ממש של סודות מסחריים וקניין אינטלקטואלי ויצדיקו זאת במסווה של איסוף מודיעין לגיטימי, לכן חוק ואתיקה הם היבטים חשובים של מודיעין עסקי.
שאלת המחקר: מהו הגבול בין איסוף מידע לגיטימי לריגול תעשייתי בקרב חוקרים שונים?
בעבודתי אנסה להציג את הגבולות המוסריים והחוקיים בין איסוף מידע לגיטימי לריגול תעשייתי ואפרט את הגורמים ההופכים איסוף מידע שכזה לריגול תעשייתי. כל זאת תוך התייחסות ובחינת פרשת הסוס הטרויאני שנחשפה בישראל במאי 2005 אשר בה, עפ"י החשדות, חברות חקירה שנשכרו לאסוף מידע עסקי על חברות מסוימות שתלו תוכנת ריגול במחשבי חברות אלו ובאמצעותה העבירו מידע סודי לחברות המתחרות – מקרה קלאסי בו איסוף מידע הפך לריגול תעשייתי.
שיטות וגישת המחקר: עבודתי מתבססת על שיטת מחקר של סקירה תיאורטית ספרותית. בגוף העבודה אסקור מספר מאמרים וכתבות הקשורים לתחום העבודה ולפרשת הסוס הטרויאני ואיעזר בהם בהבהרת המושגים העיקריים ובבחינת הפרשה. בשיטה זו השתמשתי לצורך הגדרות ותיאוריות במקורות מידע אקדמאיים. אומנם לא ייצרתי נתונים ועובדות חדשים אך השתמשתי בנתונים גולמיים מהימנים.
