עבודת סמינריון בנושא שימוש הוגן בטכנולוגיה – הדין הרצוי והדין המצוי תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 היצירה הטכנולוגית ועולם המשפט
2
1 .2 קניין רוחני בעידן הדיגיטלי
3
1 .3 דיני זכויות יוצרים
4     1.3.1 מהו שימוש הוגן?
7

1 .4 זכויות יוצרים ויישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בחקיקה בארצות הברית
1 1
פרק 2 – שימוש הוגן בטכנולוגיה – הדין המצוי והדין הרצוי
1 4
פרק 3 -דיון ומסקנות
1 8
סיכום
2 1
מקורות
2 2
אשרז עסקה בשיווק ופיתוח מערכת תוכנה פיננסית להנהלת חשבונות וכן בפיתוח ושיווק מערכת תוכנה לשיווק בטון, שתי התוכנות מקושרות זו לזו באמצעות תוכנת ממשק. שלושה מעובדי חברת אשרז הקימו לאחר שפרשו מהחברה חברה חדשה בשם איזיסופט. בחברה בשם טרנסבטון הותקנו התוכנות ע"י אשרז, לצורך מתן השירותים לטרנסבטון קיבלה איזיסופט מאשרז זכות גישה חופשית לתוכנות. לאחר סכסוך שאירע הבינה טרנסבטון כי איזיסופט לא תוכל להמשיך לתמוך בתוכנות אשרז שהיו מותקנות אצל טרנסבטון. לכן החליטה טרנסבטון בעצה אחת עם איזיסופט להפסיק להשתמש בתוכנות אשרז המותקנות אצלה. טרנסבטון לא הודיעה לאשרז על כך.
טענות הצדדים:
אשרז טוענת כי איזיסופט וטרנסבטון העתיקו ממנה את התובנות ללא הסכמתה תוך הפרת זכויות היוצרים שלה בתוכנות. וכדי להסוות זאת פעלו באמצעות חברות שונות שהקימו. הנתבעים לעומת זאת טענו כי מדובר בתוכנות שלהם.
אשרז תבעה לקבלת פיצוי בשל כל אחת מההפרות, לטענתה יש לפצותה על הפרת הזכויות בכל מודול.
נפסק:
ביהמ"ש קבע כי ההגנה על התוכנה משתרעת לא רק על התוכנה המוגמרת אלא גם על שלבי התכנון ואיפיון של התוכנה שאינם מתבטאים בכתב. בנוסף לעניין ההגנה על המודולים, קבע ביהמ"ש כי יתכנו מקרים בהם המודולים יהוו יצירה עצמאית הראויה להגנה בפני עצמה אולם לא במקרה זה. באשר להגנה על שפות המקור והיעד, נקבע כי בשונה מיצירה ספרותית שבה ניתנת הגנה ליצירה המקורית וגם לתרגום, בתוכנת מחשב מדובר באותה תוכנה המופיעה בשתי שפות, שהאחת היא שיקוף מלא של השנייה, הנעשה רק כדי שהמחשב יוכל לקרוא את התוכנה.
ביהמ"ש דחה את טענת אשרז לפיצוי בגין הפרת זכויות השימוש ונקבע כי שימוש כולל העתקה. וכי הזכות לתת שירות אינה זכות מוגנת בישראל.
Read more: ע"א 2392/99 אשרז עיבוד נתונים בע"מ נ` טרנסבטון בע"מ | פסיקה | דיני רשת   אשרז עסקה בשיווק ופיתוח מערכת תוכנה פיננסית להנהלת חשבונות וכן בפיתוח ושיווק מערכת תוכנה לשיווק בטון, שתי התוכנות מקושרות זו לזו באמצעות תוכנת ממשק. שלושה מעובדי חברת אשרז הקימו לאחר שפרשו מהחברה חברה חדשה בשם איזיסופט. בחברה בשם טרנסבטון הותקנו התוכנות ע"י אשרז, לצורך מתן השירותים לטרנסבטון קיבלה איזיסופט מאשרז זכות גישה חופשית לתוכנות. לאחר סכסוך שאירע הבינה טרנסבטון כי איזיסופט לא תוכל להמשיך לתמוך בתוכנות אשרז שהיו מותקנות אצל טרנסבטון. לכן החליטה טרנסבטון בעצה אחת עם איזיסופט להפסיק להשתמש בתוכנות אשרז המותקנות אצלה. טרנסבטון לא הודיעה לאשרז על כך.
טענות הצדדים:
אשרז טוענת כי איזיסופט וטרנסבטון העתיקו ממנה את התובנות ללא הסכמתה תוך הפרת זכויות היוצרים שלה בתוכנות. וכדי להסוות זאת פעלו באמצעות חברות שונות שהקימו. הנתבעים לעומת זאת טענו כי מדובר בתוכנות שלהם.
אשרז תבעה לקבלת פיצוי בשל כל אחת מההפרות, לטענתה יש לפצותה על הפרת הזכויות בכל מודול.
נפסק:
ביהמ"ש קבע כי ההגנה על התוכנה משתרעת לא רק על התוכנה המוגמרת אלא גם על שלבי התכנון ואיפיון של התוכנה שאינם מתבטאים בכתב. בנוסף לעניין ההגנה על המודולים, קבע ביהמ"ש כי יתכנו מקרים בהם המודולים יהוו יצירה עצמאית הראויה להגנה בפני עצמה אולם לא במקרה זה. באשר להגנה על שפות המקור והיעד, נקבע כי בשונה מיצירה ספרותית שבה ניתנת הגנה ליצירה המקורית וגם לתרגום, בתוכנת מחשב מדובר באותה תוכנה המופיעה בשתי שפות, שהאחת היא שיקוף מלא של השנייה, הנעשה רק כדי שהמחשב יוכל לקרוא את התוכנה.
ביהמ"ש דחה את טענת אשרז לפיצוי בגין הפרת זכויות השימוש ונקבע כי שימוש כולל העתקה. וכי הזכות לתת שירות אינה זכות מוגנת בישראל.
Read more: ע"א 2392/99 אשרז עיבוד נתונים בע"מ נ` טרנסבטון בע"מ | פסיקה | דיני רשת   אשרז עסקה בשיווק ופיתוח מערכת תוכנה פיננסית להנהלת חשבונות וכן בפיתוח ושיווק מערכת תוכנה לשיווק בטון, שתי התוכנות מקושרות זו לזו באמצעות תוכנת ממשק. שלושה מעובדי חברת אשרז הקימו לאחר שפרשו מהחברה חברה חדשה בשם איזיסופט. בחברה בשם טרנסבטון הותקנו התוכנות ע"י אשרז, לצורך מתן השירותים לטרנסבטון קיבלה איזיסופט מאשרז זכות גישה חופשית לתוכנות. לאחר סכסוך שאירע הבינה טרנסבטון כי איזיסופט לא תוכל להמשיך לתמוך בתוכנות אשרז שהיו מותקנות אצל טרנסבטון. לכן החליטה טרנסבטון בעצה אחת עם איזיסופט להפסיק להשתמש בתוכנות אשרז המותקנות אצלה. טרנסבטון לא הודיעה לאשרז על כך.
טענות הצדדים:
אשרז טוענת כי איזיסופט וטרנסבטון העתיקו ממנה את התובנות ללא הסכמתה תוך הפרת זכויות היוצרים שלה בתוכנות. וכדי להסוות זאת פעלו באמצעות חברות שונות שהקימו. הנתבעים לעומת זאת טענו כי מדובר בתוכנות שלהם.
אשרז תבעה לקבלת פיצוי בשל כל אחת מההפרות, לטענתה יש לפצותה על הפרת הזכויות בכל מודול.
נפסק:
ביהמ"ש קבע כי ההגנה על התוכנה משתרעת לא רק על התוכנה המוגמרת אלא גם על שלבי התכנון ואיפיון של התוכנה שאינם מתבטאים בכתב. בנוסף לעניין ההגנה על המודולים, קבע ביהמ"ש כי יתכנו מקרים בהם המודולים יהוו יצירה עצמאית הראויה להגנה בפני עצמה אולם לא במקרה זה. באשר להגנה על שפות המקור והיעד, נקבע כי בשונה מיצירה ספרותית שבה ניתנת הגנה ליצירה המקורית וגם לתרגום, בתוכנת מחשב מדובר באותה תוכנה המופיעה בשתי שפות, שהאחת היא שיקוף מלא של השנייה, הנעשה רק כדי שהמחשב יוכל לקרוא את התוכנה.
ביהמ"ש דחה את טענת אשרז לפיצוי בגין הפרת זכויות השימוש ונקבע כי שימוש כולל העתקה. וכי הזכות לתת שירות אינה זכות מוגנת בישראל.
Read more: ע"א 2392/99 אשרז עיבוד נתונים בע"מ נ` טרנסבטון בע"מ | פסיקה | דיני רשת   אשרז עסקה בשיווק ופיתוח מערכת תוכנה פיננסית להנהלת חשבונות וכן בפיתוח ושיווק מערכת תוכנה לשיווק בטון, שתי התוכנות מקושרות זו לזו באמצעות תוכנת ממשק. שלושה מעובדי חברת אשרז הקימו לאחר שפרשו מהחברה חברה חדשה בשם איזיסופט. בחברה בשם טרנסבטון הותקנו התוכנות ע"י אשרז Read more: ע"א 2392/99 אשרז עיבוד נתונים בע"מ נ` טרנסבטון בע"מ | פסיקה | דיני רשת   אשרז עסקה בשיווק ופיתוח מערכת תוכנה פיננסית להנהלת חשבונות וכן בפיתוח ושיווק מערכת תוכנה לשיווק בטון, שתי התוכנות מקושרות זו לזו באמצעות תוכנת ממשק. שלושה מעובדי חברת אשרז הקימו לאחר שפרשו מהחברה חברה חדשה בשם איזיסופט. בחברה בשם טרנסבטון הותקנו התוכנות ע"י אשרז, לצורך מתן השירותים לטרנסבטון קיבלה איזיסופט מאשרז זכות גישה חופשית לתוכנות. לאחר סכסוך שאירע הבינה טרנסבטון כי איזיסופט לא תוכל להמשיך לתמוך בתוכנות אשרז שהיו מותקנות אצל טרנסבטון. לכן החליטה טרנסבטון בעצה אחת עם איזיסופט להפסיק להשתמש בתוכנות אשרז המותקנות אצלה. טרנסבטון לא הודיעה לאשרז על כך.
טענות הצדדים:
אשרז טוענת כי איזיסופט וטרנסבטון העתיקו ממנה את התובנות ללא הסכמתה תוך הפרת זכויות היוצרים שלה בתוכנות. וכדי להסוות זאת פעלו באמצעות חברות שונות שהקימו. הנתבעים לעומת זאת טענו כי מדובר בתוכנות שלהם.
אשרז תבעה לקבלת פיצוי בשל כל אחת מההפרות, לטענתה יש לפצותה על הפרת הזכויות בכל מודול.
נפסק:
ביהמ"ש קבע כי ההגנה על התוכנה משתרעת לא רק על התוכנה המוגמרת אלא גם על שלבי התכנון ואיפיון של התוכנה שאינם מתבטאים בכתב. בנוסף לעניין ההגנה על המודולים, קבע ביהמ"ש כי יתכנו מקרים בהם המודולים יהוו יצירה עצמאית הראויה להגנה בפני עצמה אולם לא במקרה זה. באשר להגנה על שפות המקור והיעד, נקבע כי בשונה מיצירה ספרותית שבה ניתנת הגנה ליצירה המקורית וגם לתרגום, בתוכנת מחשב מדובר באותה תוכנה המופיעה בשתי שפות, שהאחת היא שיקוף מלא של השנייה, הנעשה רק כדי שהמחשב יוכל לקרוא את התוכנה.
ביהמ"ש דחה את טענת אשרז לפיצוי בגין הפרת זכויות השימוש ונקבע כי שימוש כולל העתקה. וכי הזכות לתת שירות אינה זכות מוגנת בישראל.
Read more: ע"א 2392/99 אשרז עיבוד נתונים בע"מ נ` טרנסבטון בע"מ | פסיקה | דיני רשת   תקציר תכנות שונות מאפשרות שימושים רבים במחשבים ובאינטרנט ומקלות על פעולות אותם מבצע המשתמש כעניין שבשגרה. הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת שעתוק איכותי, מיידי, זול ונגיש וכן, מספקת דרכי הפצה חדשות ופיתוח דרכי יצירה חדשים, שיתוף מידע וידע ופיתוח מערכות חברתיות. לאור ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, התפתחו תחומי משפט כגון הקניין הרוחני, זכויות יוצרים ודיני המחשבים, זאת כיוון שמסגרות החקיקה המסורתיות אינן ישימות מאחר ויסודותיהן מעוגנים במרחבים מוחשיים. לפיכך, יש לסגל את עקרונות המשפט הקיימים למציאות החדשה. תכנה ניתנת להגנה משפטית באמצעות ארבעה דרכים – הגנת פטנט, הגנת סודות מסחריים, הגנה שיווקית וכן, הגנת זכויות יוצרים. בנוסף, הטכנולוגיה מאפשרת פגיעה בזכויות יוצרים באמצעות העתקה ואף ניתן להשתמש בטכנולוגיה בכדי להגביל גישה ליצירות ושימוש בהן.
קניין רוחני הוא ענף משפטי אשר מסדיר את הזכויות המשפטיות על נכסים שאינם מוחשיים. מטרתו של ענף משפטי זה הנו לעודד יצירה, מחקר ופיתוח באמצעות הבטחת תגמול ליוצרים ולממציאים. דיני הקניין הרוחני מאפשרים לסחור במידע בדומה לסחר בנכס ומקנה בעלות עליו. אתגרים חדשים ניצבים בפני מפיצי המידע בעידן הדיגיטלי והצורך לפתח את דיני הקניין הרוחני גובר במטרה להחיל אותם בהתאם לאתגרים ולהתפתחויות החדשות. מקורה של ההגנה המשפטית על טכנולוגיות מצויה בענפי הקניין הרוחני. במסגרת עבודה זו אתמקד בשימוש הוגן בטכנולוגיה. השימוש ההוגן מעגן מקרים יוצאי דופן במסגרת זכויות היוצרים המאפשרים הפרה על זכות היוצר כענף קניין. מטרת עבודה זו הנה לבחון סוגיה מהותית מתחום הקניין הרוחני בכלל ודיני זכויות היוצרים בפרט – מהו הדין הרצוי והדין המצוי ביישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בטכנולוגיה בשיטת המשפט במדינת ישראל. במהלך הפרק הראשון אציג בקצרה את היצירה הטכנולוגית ועולם המשפט, את תחום הקניין הרוחני בעידן הדיגיטלי, אציג את דיני זכויות היוצרים בישראל ואת יישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בחוק הישראלי. בנוסף, אציג את יישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בחוק בארצות – הברית. במסגרת הפרק השני, אנסה לבחון את יישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בטכנולוגיה בשיטת המשפט בישראל ובארצות – הברית וכן, אבחן מהו המצב המצוי ומהו הרצוי ביישומה של הדוקטרינה. לבסוף, במהלך הפרק השלישי, אנסה ליצור דיון ולהציג את מסקנותיי בנושא.