דוגמא משאלה 1. הקובץ כולל את כל השאלות, ופתרונות ל 4 מ 5 שאלות כפי שנדרש להגיש.
שאלה 1
רוני פנה אל לב, נציגו של עיתון ״שחריב״ בהצעה להשתלב ברעיון שיווקי ייחודי. הפרוייקט הוצג לנציגי העיתון בראשותו של לב במהלך שתי פגישות עסקיות    . כבר בשלב זה סיכמו הצדדים ביניהם את עקרונות היסוד בדבר הוצאתו המשותפת של הפרויקט אל הפועל    . אותם עקרונות מופיעים בכל טיוטות ההסכמים שהוחלפו בין הצדדים . עקרונות אלו כללו את הקמתה של חברה משותפת בין ״שחריב״ לרוני, וכן אופן המימון הראשוני , וכן שהחברה של רוני תשמש כחברת הפרסום של ״שחריב״. כעבור חודש התקיימה פגישה נוספת , שוב בהשתתפותו של לב ובה הוצגה מצגת שתיארה את הפרוייקט המשותף . בפגישה אמר לב כי הוא נותן אור ירוק לפרוייקט והוא מאשר את הרצתו וכי התנאים שנותרו הינם טכניים בלבד. עם זאת, הוא אמר כי פרויקטים בסדר גודל כזה מחייבים את אישורה של ההנהלה וללא אישורה א ״א לעשות דבר . על סמך דבריו אלו , סגר רוני את משרדי החברה בירושלים ושכר משרדים בת   ״א וזאת בכדי לבצע את הפרוייקט האמור. כמו כן הוא החל בצעדים ראשונים לבי צוע הפרוייקט כגון התקשרות עם ספקים , ואף דחה התקשרויות אחרות בגין אותו פרוייקט . כעבור שבוע , פנה רוני ללב ושאל מתי יחתמו על  ההסכם הסופי? לב ענה לו שבמחשבה שניה החליטה ״שחריב״ שלא לחתום על חוזה עמו . רוני הנדהם מבקש לברר את מצבו המשפטי (מבוסס על ת״א
1 519/01 רוני גולדשטיין ני מעריב (2007) ) א.            האם נכרת חוזה בין רוני לבין ״שחריב״?
ב. איזו עילה יש לרוני כלפי ״שחריב״? וכלפי מי הוא יכול להעלות עילה זו?
ג. מה הם הסעדים בגין עילה זו?
תשובות
1 .             א. לפי סעיף 1 בחוה"ח חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול, בהנחה שהייתה כוונה ליצירת יחסים משפטיים. במקרה זה ברור שהייתה כוונה לכך, משום שמדובר בפרויקט שיווקי עסקי משותף. אך לא הוצעה הצעה, ולא הייתה קבלה.
עם זאת, יש לבדוק את תוקף טיוטות ההסכמים לפי המבחן הכפול (פס"ד רבינאי): מסוימות – יש, שהרי סוכמו הפרטים המהותיים של העסקה – הקמת חברה, מימון ראשוני, ויחסי שירות בתחום הפרסום, אך אין כוונה לתת תוקף מחייב למסמך כחוזה. במקרה שלנו האדם הסביר היה מסיק שחסרה גמ"ד שכן הנהלת שחריב שהיא צד לחוזה, אינה מאשרת את העסקה ולפיכך לא נכרת חוזה.
מסקנה: לא נכרת חוזה."