אוקטובר 2009
עבודה סמינריונית בקורס השפעת הגלובליזציה על המשק הלאומי- 13401
בנושא השפעת משתני מדיניות ומשתנים מקרו כלכליים   על שער החליפין שקל דולר תוכן העניינים
מבוא –3
שאלת המחקר –..4
שיטת המחקר –…4
מושגים והבהרות -…5
מסקנות צפויות –5
המסגרת האמפירית -6
הביטוי הגרפי –…8
סיכום -…9
סקירת מאמרים מודל שוק מטבע חוץ: יישום לישראל –10 שוק שקל-מט"ח : מודל משופר ..12
גורמים המשפיעים על תנודתיות שער החליפין ,נתוני פאנל ונתוני ישראל-14
פערי ריביות של משק קטן ופתוח – קשרים של טווח ארוך – המקרה הישראלי -.16
רשימה ביבליוגרפית ..18
מבוא
ב-2
העשורים האחרונים הולכת וגוברת מגמת הגלובליזציה. בשנים האחרונות התפתחו כלים פיננסיים רבים אשר המסחר בהם מקובל בשווקים בעולם ולמעשה ישראל כיום היא שחקנית קטנה בעולם הפיננסי הגלובלי.
ישראל, כמשק קטן, אינה גדולה מספיק כדי להשפיע על השוק. אולם בהחלט מושפעת מהמגמות בשוק העולמי.
המסחר החופשי במטבעות שונים עלול להביא לרווחי ארביטראז' אם לא תהיה התאמה בשערי החליפין בין המטבעות השונים. כדי לבדוק האם יש מקום לרווחים אלה החלטתי לבדוק את המתאם בשע"ח  ש"ח / USD לעומת EUR  / USD .
במידה ונראה אי התאמה במגמות אזי ניתן להניח שיש מקום לרווחי ארביטראז'  אשר אינם רצויים למשק, מאחר ומייצגים רווחים מפעילות שאינה יצרנית, ועלולה אף להכשיל פעילות יצרנית בשל פערים לא מוצדקים בשערי החליפין.
נקודת המוצא:
1.                   רווחי הארביטראז', גם אם קיימים, הם שוליים אחרת השחקנים במט"ח ישאפו לממש רווחים אלה ויגיעו לשוו"מ שיגרום להעלמתם.
2.                   ממחקרים אנו יודעים על קיום קשר בין הפרש שיעורי ריבית בין
2   משקים לבין הפיחות הצפוי של המטבע המקומי ביחס למטבע האחר.
נבחן אם בכלל קיים קשר בין שער הריבית במשק המקומי לשע"ח. בדיקה שנותנת אינדיקציה לגבי התנהגות התושבים המקומיים ורצונם להחזיק במט"ח.
התעלמתי מפרמיית הסיכון של מט"ח אשר גם היא מהווה חלק מההסבר ברצון האנשים להחזיק מטבע מסוים. ההתעלמות נעשתה על בסיס העובדה שבשנים האחרונות ישראל מדורגת כמדינה לא מסוכנת על ידי חברות האשראי.
***העבודה ללא נספחים