הקדמה -בהקשר זה, הרבה אירגונים החלו להטמיע וליישם ממשל טכנולוגיות מידע  (IT Governance), אשר נועד בין  השאר להשיג את המיזוג הדרוש בין העסק החי ותחום טכנולוגיות המידע (Grembergen, De Haes, Moons, 2005), למסד ולקבע סטנדרטים של תחום ה- IT בארגונים (Funilkul, Chutimaskul, 2009), ולצמצם פערים בין נושאים טכניים לבין אסטרטגיות העסקיות של הארגון (Lankhorst,
2 005).
בכדי להגדיר מסגרת בקרה לניהול טכנולוגיות מידע, אשר יסייע להגשים את מטרות ממשל ה- IT, כפי שהוגדל לעיל, בשנת 1996 פותח מודל  COBIT (Control Objectives for Information and related Technologies), (ITGI, 2007). המודל פותח ע"י ISACA, עבר מאז כמה גירסאות, כשהאחרונה משנת 2000 (COBIT
4 .1), והפך במהרה לתקן בינלאומי, אשר אומץ ע"י הממסד, ונתפס כתקן רישמי שארגונים רוצים ולעיתים אף נדרשים לעמוד בו (Lankhorst, 2005).
במסגרת עבודה זו, אנו נציג את מתודולוגיית COBIT על מרכיביה השונים, נבחן כיצד היא מיושמת בעולם העסקי, מה התועלות שארגונים מפיקים ממנה, נציג תפיסות שונות למתודולוגיה הזו באקדמיה, נדון בתפקידה ככלי יקורת ובקרה ואף נעלה את הביקורת על השיטה, ונבדוק מה היא אינה כוללת.
תוכן עניינים
הקדמה -…3
ממשל טכנולוגיות מידע .4
מתודולוגית COBIT -..6
מודל COBIT ככלי ביקורת ובקרה .10 תועלות ויתרונות העולות מהשימוש ב- COBIT –…14
הביקורת על מודל COBIT –..15
מודל ה"בגרות" של ממשל טכנולוגיות מידע .16
יישום המתודולגיה בארגונים -..17
סיכום, מסקנות והצעות להמשך מחקר -..18
ביביליוגרפיה 19