מחלקה למדעי המדינה "יום האדמה"- 30 במרס 1976.
מוגש במסגרת הקורס : ערביי ישראל, חברה ופוליטיקה – סמינריון.
שנה"ל : תש"ע תאריך הגשה :   14.8.10 תוכן עניינים
מבוא      -.. עמ'  1
1 .1        תיאוריית הקואופטציה  – איאן לוסטיק   .     עמ' 
1 -2            מדיניות ממשלת ישראל              עמ'  3
2 .1             מדיניות ממשלת ישראל משנת 1948  עד יום האדמה 1976
– שכר ועונש –..     עמ' 
3 -5
2 .2      מדיניות הממשל כלפי רק"ח –     עמ'  5-6           
2 .3      מדיניות הפקעת הקרקעות של ממשלת ישראל —    עמ'  6-7
2 .4      מדיניות הקרקע בין השנים 1967-1977
-.    עמ'  7-9
שיטות המחאה של ערביי ישראל –          עמ'  10
3 .1        ניצני שינוי שיטות המחאה של ערביי ישראל –…    עמ'  11
3 .2        דרכי פעולת המאבק של ערביי ישראל -..    עמ'  11-13
3 .3        המחלוקת בין מחנות יריבים במגזר הערבי והשפעתה על דפוסי המחאה -.     עמ' 
1 3-14
יום האדמה .. עמ'  15
4 .1        התכנית לפיתוח הגליל כמנוף למחאת יום האדמה –    עמ'  15
4 .2        מסע ההסברה של הצדדים ערב יום האדמה    עמ'  16
4 .3        תקריות אלימות ביום האדמה …    עמ'  16-17
4 .4        טיפול ממשלת ישראל באירועי יום האדמה    עמ'  17
4 .5        סיקור אירועי יום האדמה וייצוג האוכלוסייה הערבית בתקשורת העברית –   עמ' 
1 7-19
השפעת הסוגיה הפלסטינית – גיבוש לאומי ומפנה פוליטי ..       עמ'  20 5.1        התפתחות תודעת הזהות של ערביי ישראל ..   עמ'  20-22
5.2        פלסטיניזציה –…   עמ' 
2 2-23
5.3        הקניית צביון לאומי למאבק הפקעת הקרקעות —   עמ'  23
5.4        הזיקה לאש"ף –.   עמ' 
2 3-24
השלכות יום האדמה – יום לאומי פלסטיני ביוזמה של ערביי ישראל –    עמ' 
5 -26
סיכום — עמ'  26-27
ביבליוגרפיה ..
           עמ'  28-29

1 .              מבוא                      מהומות הערבים ב- 30 במרס 1976
המכונים כ "יום האדמה", היו רעידת אדמה במערכת היחסים בין מדינת ישראל לבין אזרחיה הערבים. אי ציות המוני אזרחי האוכלוסייה הערבית נגד הממשלה, אשר הגיע לשיאו עם מותם של 6 ערבים בידי כוחות הביטחון ולפציעת אזרחים יהודים וערבים רבים זעזע את השלטון בישראל ואת הציבור הישראלי כולו. אף אחד לא חזה עימות אלים פיזי בסדר גודל כזה עם כוחות הביטחון של מדינת ישראל (34: 2009,Reiter ).
תושבי הכפרים הערביים בגליל, שזעמו בעקבות תוכנית הממשלה להפקיע למעלה מ- 100 אלף דונם מאדמותיהם, הרבו לשבות ולהפגין מתוך מחאה. המשטרה תגברה באורח משמעותי את כוחותיה באזור אך לא הצליחה להשתלט על המצב. בסוף החודש פרץ גל מהומות חסר תקדים בקרב ערביי ישראל. ועד פעולה ערבי שהתארגן הכריז על שביתה כללית וקבע את ה- 30 במארס כ- "יום האדמה" – יום  מאבק כנגד הפקעת קרקעות של האוכלוסייה הערבית. ביום זה לא הסתפקו הצעירים הערבים בשביתה והחלו להתעמת עם כוחות הביטחון שנכחו במקום. ההתנגשויות התרחשו ברובן בכפרים סחנין, עראבה ודיר-חנא. נערכו תהלוכות בכפרים, אך ההמון הנרגש והזועם מיהר לזנוח את התהלוכה ופנה להתעמת עם חיילי צה"ל והמשטרה שנאלצו להפעיל נשק חם כנגד האוכלוסייה הערבית. התסיסה התפשטה לכל רחבי הארץ, ואף בשטחים ניכרו סימני המהומות.
אירועי יום האדמה היו קו פרשת מים חשוב בהתפתחותה של החברה הישראלית. יום האדמה בישר את כניסתם ושילובם של הערבים בפוליטיקה הישראלית.
מטרת עבודה זו הינה לברר איזו סוגיה היוותה את הגורם להתפרצות המחאה ביום האדמה. משום כך, תהיה שאלת המחקר: האם ההתפרצות של יום האדמה הייתה סוגיה אזרחית פנימית (ע"י) או לאומית ערבית (יו"ש)?
השערתי היא שהתפרצות יום האדמה הייתה שילוב של הסוגיה הפנימית והחיצונית. כדי לענות על שאלה זו התבססתי על תיאוריית הקואופטציה – הפיקוח והשליטה, של איאן לוסטיק. תיאוריה זו מנסה להבהיר כיצד מיעוט שהיה שני עשורים תחת ממשל צבאי הדוק מתפרץ פתאום ומגיע למצב של עימותים בנשק חם עם המדינה בה הוא מתקיים. ראשי הפרקים בעבודה המובאים בסדר כרונולוגי מתארים את השתלשלות מערכת היחסים בין מדינת ישראל לבין המיעוט הערבי מקום המדינה ועד להתפרצות הראשונה של מחאת המיעוט הערבי בשנת 1976.