מבוא
בשני העשורים האחרונים חל שינוי משמעותי במשק הישראלי אשר השתלב בתהליך הגלובליזציה העולמי. הוסרו החסמים על סחר חוץ, שוק המט"ח נפתח למסחר, נכנסו משקיעים זרים והשקעות זרות לארץ, המשק נפתח לתחרות בינלאומית,  נפתחה אפשרות יצור במדינות שכנות. כל השינויים הללו הפכו את שוק התעסוקה בארץ ליותר מגוון ומורכב. בעבר השוק היה מוטה תעשיה ומפעלים גדולים בבעלות ציבורית שנהנו מהגנה של הממשלה ע"י מכסים גבוהים וחסמים על יבוא, כיום המשק כולל חברות רבות בבעלות פרטית, נוספו חברות הי-טק וחברות בינלאומיות, חברות ציבוריות רבות הופרטו ונמכרו לבעלות פרטית, דבר אשר הגביר את התחרות המקומית במשק. העבודה עוסקת בכניסת השקעות זרות ובנקים זרים לישראל ומטרותיה לבחון את ההשפעה של כניסת ההשקעות הזרות על המשק הישראלי מהיבט של כדאיות ההשקעה למשקיעים הזרים, הסיכונים של ההשקעה במדינה זרה, התחומים השונים בהם משקיעים הזרים והיקפם, השפעת מדיניות הממשלה על ההשקעות הזרות, השפעת מצב כלכלת המשק ויציבות המטבע המקומי על ההשקעות הזרות, השפעת כניסת השקעות זרות על התחרות במשק, הצמיחה במשק, התפתחות ההשקעה המקומית והאבטלה. בהמשך העבודה נתמקד בתחום הבנקאות בישראל וננסה לבחון את השפעת כניסת הבנקים הזרים לישראל מההיבט של תחומי כניסה, תחרות מול הבנקים הישראלים, ריכוזיות הענף, הסיכונים והעתיד הצפוי בתחום הבנקאות בשנים הקרובות. להשלמת התמונה ננסה לבחון במקביל את יציאת הבנקים הישראלים לפעילות בחו"ל ע"י רכישות בנקים והקמת נציגויות בעולם.
הבחירה בנושא נבעה מהסיבה שהמשק הישראלי עובר בשנים האחרונות טלטלות ביטחוניות ופוליטיות רבות, אך למרות זאת מצליח להציג צמיחה וביצועים טובים ולכן הוא נתפס בעיני רבים מהמשקיעים הזרים כמשק עם פוטנציאל רב. המשק הישראלי נחשף בשנים האחרונות לכניסת השקעות זרות מסיביות בתחומים רבים שהשפיעו על צמיחת המשק, התפתחות ההשקעה והתחרות במשק. כניסת ההשקעות הזרות ורכישת חברות ישראליות ע"י משקיעים זרים (לדוגמא: רכישת ישקר ע"י וורן באפט) מעידים על הבעת אמון של המשקיעים הזרים במשק הישראלי ובמדיניותו הכלכלית.
המשקיעים הזרים רואים את ישראל כמעצמת ידע וטכנולוגיה מהמתקדמות בעולם ולראיה מספר החברות הישראליות הנסחרות בשוק הטכנולוגיה בארה"ב (נאסד"ק). בדומה לכניסת השקעות זרות לישראל קיימת מגמה הפוכה של השקעות של גופים מקומיים בחו"ל כדוגמת בנקים ישראלים בחו"ל או חברות כמו טבע או מי עדן שרוכשות חברות בחו"ל ומרחיבות את פעילותן.
העבודה ברובה מתבססת על מאמרים מקצועיים בנושא השקעות זרות והשפעתם הכלכלית על המשק הישראלי ושיווי המשקל התחרותי. העבודה מסתמכת בנוסף על מידע מאתרים כלכליים שונים באינטרנט כפי שמפורט ברשימת הביבליוגרפיה.
תוכן עניינים

1 .  מבוא      3
  
2 .  הגדרת גלובליזציה –…
 4 
3 .  מגמות מרכזיות בתהליך הגלובליזציה וההתפתחות הטכנולוגית העולמית —  5

4 . כניסת השקעות זרות לישראל   –..  6
5. תחומי ההשקעה במשק הישראלי  -…  8

6 . יתרונות  בכניסת השקעות זרות  —   10  7. חסרונות  בכניסת השקעות זרות  -…   11 
8 . צעדים למזעור החסרונות בכניסת השקעות  -…   12   9. סיכוני השקעה במשק הישראלי  —   13

1 0. יחסי גומלין בין תנועות הון נכנסות להשקעה מקומית וצמיחה  — . 15

1 1. כניסת מתווכים פיננסים זרים לישראל    –..  17

1 2. מערכת הבנקאות בישראל והתחרות בענף  —  19 
1 3. התמחות המתווכים הפיננסיים בתחום החיתום . 
2 0
1 4. השינוי במחיר שרותי החיתום על רקע כניסת הבנקים הזרים לישראל   22

1 5. יציאת בנקים ישראלים ופעילותם בחו"ל  –. 24 
1 6. סיכום ומסקנות  
28

1 7. רשימת ביבליוגרפיה   —
30 סיכום ומסקנות את הסיכום לעבודת סמינר זו נפתח בנימה אישית ונציין כי מצאנו עניין רב בנושא וגילינו עולמות חדשים בנושא הגלובליזציה והשפעתה על המשק הלאומי ועל חיי היום יום של כל אחד  מאיתנו.
ישראל מהווה עבור משקיע זר המעוניין להשקיע את כספו מחוץ למדינתו כאלטרנטיבה טובה ומעניינת וזאת הודות לכך שהמשק הישראלי נחשב בעולם כמשק בעל מאגר חברות עם ידע טכנולוגי מתקדם מאוד. התהליכים אשר עבר המשק הישראלי ממקמים אותו ברשימת המדינות המפותחות. עיקר תחומי ההשקעה של זרים בישראל הינו ברכישה ישירה של חברות, מניות ואג"ח,  מתן פקדונות ואשראי במט"ח למגזר הפרטי והציבורי. ישנם גם חסרונות למשקיעים זרים בישראל ובהם ניתן לציין סיכונים ביטחוניים, פוליטיים, כלכליים אזוריים ומדיניות הרגולטור.
למדינת ישראל מהווה כניסת ההשקעות הזרות אפשרות להגדלת הצמיחה וההשקעה המקומית, הגדלת התחרות בשוק המקומי, עידוד של תהליכי הפרטה, פיתוח כלכלי מואץ אשר יכול לתרום להגדלת התוצר הלאומי וע"י כך להעלאת פיריון העבודה והרווחה הכוללת לאזרחים.
אולם ישנם גם חסרונות לכניסת ההשקעות הזרות לישראל ובהן הפיכת ישראל לחלק מהכפר הגלובלי כאשר ישראל עלולה להיפגע ממשבר במדינה אחרת ע"י "הידבקות", חשיפה לשינוי מטבע, הגדלת היצע המט"ח בשוק המקומי והעלאת שע"ח ותנודתיות בשעת משבר עולמי.
ולכן, כדי למזער את הסיכונים בכניסת השקעות זרות לישראל ומתוך רצון להגן על המשק הלאומי חייבת מדינת ישראל לנקוט במספר צעדים למזעור הסיכונים כמו קביעת מדיניות מוניטרית זהירה, עידוד השקעות ארוכות טווח בחברות ובנדל"ן ולא בתיק נ"ע, פיקוח, בקרה ומעקב וקביעת מדיניות לטווח ארוך דבר המאפשר למשקיעים לתכנן את מהלכיהם בביטחון וללא חשש לפגיעה מצד הרגולטור.
כחלק בלתי נפרד מתהליך הגלובליזציה ופתיחת המשק הישראלי למשקיעים זרים ויציאת חברות ישראליות לגיוסי הון בחו"ל נכנסו לארץ בשנים האחרונות יותר ויותר מתווכים פיננסים זרים אשר מתמקדים, לעת עתה לפחות, בעיקר בפעילות שבה יש להם בידול רב כגון גיוסי הון בחו"ל. בישראל היתה ציפיה גדולה שכניסת הבנקים הזרים תזעזע את מערכת הבנקאות, תכניס לישראל סטנדרטים חדשים של שירות ומקצועיות ותציע אלטרנטיבה של ממש לצרכן הישראלי, שהורגל בהמשך שנים לקבל שירותים גרועים במחירים מפולפלים. בישראל תמיד אמרו שהבנקים הישראליים מאוד תחרותיים במאבק על לקוחות גדולים, אך נוהגים כקרטל בטיפול בלקוחות הקטנים. התקוות בבנק ישראל ובמשרד האוצר היו שהזרים יעשו להם את העבודה ויכניסו כאן תחרות גם ללקוחות פרטיים. אולם זה לא קרה והבנקים הזרים נכנסו בדיוק למקטע הפעילות שבו הבנקים הישראלים אכן תחרותיים: 100 החברות ואנשי העסקים הגדולים במשק. הבנקים הישראלים פועלים בחו"ל בצורות ובדרכים שונות במשך עשרות שנים מתוך רצון למתן שירותי בנקאות ללקוחותיהם בכל מקום בעולם ומתוך כוונה להגדיל את מקורות הרווח.
כיום, כחלק מתהליך הגלובליזציה המתרחש בעולם בכלל ובמערכת הבנקאות בפרט מעדכנים הבנקים הישראלים את האסטרטגיות ותוכניות הפעולה העסקיות שלהם וכוללים בתוכה את הפיכת הפעילות הבינלאומית למרכז פעילות ורווחיות חשוב.
הבנקים הישראלים פועלים בחו"ל בשלושה מישורים : האחד – פעילות בנקאות פרטית, השני – מימון גופים עסקיים גדולים וליווי לקוחות בבנקאות פרטית ובפעילות חוץ מאזנית והשלישי – פעילות בשווקים המתעוררים.