סמינריון: מנחם בגין- מנהיגות בזירה הבינלאומית
סוג העבודה | עבודת סמינריון |
מקצוע | מדעי המדינה ויחבל |
מילות מפתח | הסכם שלום, מנחם בגין, עוצמה מבנית (Position Power), עוצמה קשה (Hard Power), עוצמה רכה (Soft Power), עוצמת אישיות (personal power) |
שנת הגשה | 2010 |
מספר מילים | 5221 |
מספר מקורות | 15 |
תקציר העבודה
סמינריון: מנחם בגין- מנהיגות בזירה הבינלאומית עבודה זו מוציאה אותנו למסע בעקבות מנחם בגין, אחד המנהיגים האניגמתיים ביותר בעיני בפוליטיקה הישראלית. 'יקה' בעל גינוני טקס, אדם שמתחבר לאנשי השכונות המזרחיים ומאמץ אותם אל ליבו לא רק בשל סיבות אלקטוראליות, שמחבק וכואב כל חייל צה"ל שנפגע או נפצע- ועדיין שולח אלפי חיילים למלחמת לבנון הראשונה גם בשלביה המתקדמים. ניגודים אלו, והזיכרון הקולקטיבי היהודי הצרוב בדמותו של בגין, הוא שהניע אותי לבחור בו כנושא לעבודה זו בנושא מנהיגות בזירה הבינלאומי. שאלת המחקר בעבודה זו, הינה הייתה ברורה- השינויים שחלו, במידה וחלו, במנחם בגין ז"ל, בקשר עם התמודדותו כראש ממשלה בעת החתימה על הסכם השלום עם מצרים, הכלל בין היתר החזרת שטחים ופינוי יישובים. במסגרתה, תיבדק ההנחה האם בגין התנהג כשאר המנהיגים, האם כאשר נכנס לעומק הזירה הבינלאומית כחלק מתפקידו כראש ממשלה, הגיע להכרה כי דברים שרואים משם (מספסלי האופוזיציה בהם ישב שנים על גבי שנים) לא רואים מכאן (כסא ראש הממשלה), ובשם הנהגת העם, והפוליטיקה- אומנות הפשרות והאיזונים- שינה את מדיניותו, ומצא את שביל הזהב בין האידיאולוגיה בה דגל במשך רוב שנות חייו, האם מצא את הדרך לפשר בין הערכים עליהם חונך וחינך לבין הדרוש למדינה. עבודה זו תבדוק האם מנחם בגין השתנה לאחר שהחזיק את מושכות השלטון בידיו. ממנהיג שחרת על דגלו את אידיאולוגיית ארץ ישראל השלמה, לניהול מו"מ של 'שטחים תמורת שלום' ולבסוף, בשלהי הקריירה שלו, התפטרות ועזיבת תפקיד ראש הממשלה, תפקיד ששנים מחייו נלחם עבורו. האם הזירה הבינלאומית והסכסוך הישראלי-פלסטינאי-מזרח תיכוני אכן השפיע על החלטותיו ומנהיגותו עת התיישב בכסא ראש הממשלה, בדגש על הסכם השלום עם מצרים. והנקודה בה אבקש להתמקד בעבודה זו, אדם שעמד בראש ארגון לוחם (ויש יאמרו ארגון טרור) ונלחם על כל כברת ארץ ועל שחרור ישראל מכיבוש זר, מחליט ללכת כנגד הרוח הלוחמנית, ולהחזיר חבל ארץ נרחב שנכבש.
בהסכמי השלום עם מצרים, פונו בסיסי צבא גדולים מחצי האי סיני, פונו שדות הנפט הישראליים שעבדו מול חופי סיני, ובעיקר, פונו מאות משפחות ממספר יישובים ובהם ימית. מנחם בגין, בשם עשיית השלום עם מדינה שרק מספר שנים קודם הייתה לא רחוקה מהכרעת צה"ל בחזית הדרומית, החליט על החזרת שטח שנכבש בדם חיילים יהודים (כפי שקרא לחיילי צה"ל בגין), מינה – כמה סימבולי- את אריאל שרון לפינוי היישובים, והמסמר האחרון, הבטיח אוטונומיה מסוימת לפלסטינאים ברצועת עזה ואיו"ש. תוכן עניינים-
1 ) מבוא
2 ) רקע היסטורי: מנחם בגין והסכם השלום עם מצרים (1) החזרת חצי האי סיני למצרים (2) פינוי יישובי חצי האי סיני (3) אוטונומיה לפלסטינאים ברצועת עזה ובאיו"ש
3 ) רקע תיאורטי: מקורות העוצמה מקורות עוצמת המנהיג נחלקים לכמה סוגים-
1 ) עוצמה מבנית (Position Power) a. עוצמה חוקית b. עוצמת הגמול c. עוצמה שבכפייה
2 ) עוצמת אישיות (personal power) a. עוצמת המומחה b. עוצמת האדם
3 ) עוצמה קשה (Hard Power)
1 ) רמת השכנוע
2 ) הצעת תגמולים
3 ) מתן תגמולים
4 ) איום בענישה 5) ענישה
6 ) הפעלת כח 7) עוצמה רכה (Soft Power)
8 ) המנהיגות של ימינו
4 ) שילוב בין תיאורית עוצמות המנהיג לבין נושא בגין והסכם השלום הסכם השלום עם מצרים בחן את עוצמתו של מנחם בגין כמנהיג 5) סיכום
6 ) ביבליוגרפיה