מדיניות פיננסית במשק הישראלי עבודה סמינריונית המלצות אנליסטים מחקר השוואתי לבחינת ביצועי האנליסטים האחד מול השני ומול השוק תוכן עניינים
1.          תמצית מנהלים. 3
2 .          מבוא. 5
3 .          סקירת ספרות. 7
4 .          שיטת המחקר. 8
5.          מבנה הנתונים. 10 א.              מקורות. 10 ב.              סינון נתונים. 10
6 .          ממצאים. 12
7.          ביבליוגרפיה. 21
8 .          נספח. 22
במסגרת עבודת מחקר זו בחרנו לחקור את טיב המלצות האנליסטים בשוק ההון בישראל. מקצוע האנליסט התפתח מאוד בישראל בשנים האחרונות, בעיקר מאז כניסתם של בתי-השקעות זרים לארץ. עם התפתחותו של שוק ההון בישראל, ישנה חשיבות הולכת וגוברת לרמתן המקצועית של ההמלצות, מצידם של המשקיעים השונים בשוק. המלצות אנליסטים הוא תחום שזכה למחקרים רבים, שרובם נוגעים למהות ההשפעה של ההמלצות על התנהגות המניות והשוק. מרבית המחקרים מצאו קשר כלשהוא בין ההמלצות לבין ביצועי המניות והשוק, בעיקר לטווח הקצר (Nathan & Dugar 1995, McNichols & Lin 1998, Servaes & Rajan 1997, Womack & Michaely 1998). אנו בחרנו לחקור את טיבן של ההמלצות, באמצעות יצירת תיקי השקעות, שנבנו על סמך ההמלצות השונות. השערות המחקר שלנו היו:
1 )     כתוצאה מהידע הרב והאיכותי שיש לאנליסטים, העוקבים אחר החברות אותן הם מסקרים ונחשפים למידע אותו אין למשקיע הפשוט אפשרות להשיג, הם ישיגו תשואות טובות יותר מאלו של המדדים המרכזיים בבורסה.
2 )     בתי השקעות "אגרסיביים" יותר בהמלצותיהם (לפי מדדי סיכון מקובלים), ישיגו תשואות טובות יותר בתקופות הגאות בשוק, לעומת בתי ההשקעות האחרים. מנגד, אנו משערים כי בתקופות בהם הבורסה נמצאת במגמת ירידה, תוצאותיהם יהיו נמוכות יותר מהאחרים.
לצורך ביצוע המחקר אספנו כ-2110 המלצות שונות, שניתנו בין השנים 2007-2009. לאחר סינון הנתונים נותרנו עם שישה בתי-השקעות בעלי מספר המלצות מספק. לכל בית השקעות בנינו תיק השקעות על סמך ההמלצות שלו לתקופה נתונה. התיקים שבנינו הם תיקים דינמיים המשתנים במרווחי זמן אותם קבענו מראש (90 יום, שנה, כל התקופה). המשמעות היא שמניה מסוימת תישאר בתיק או תצא ממנו לפי ההמלצה הבאה שתינתן או לפי מרווח הזמן שנקבע.
מכיוון שתקופת המדגם התאפיינה בתנודתיות גבוהה בשוק ההון, כתוצאה מהמשבר הכלכלי בעולם בשנת 2008, החלטנו לחלק את התקופה ל-3 תתי-תקופות:
1)    
1 /2007 – 3/2008 – תקופה שמתאפיינת בגאות בשוקי ההון.
2)    
3 /2008 – 3/2009 – תקופה המתאפיינת במשבר בשוקי ההון.
3)    
3 /2009 –
1 2/2009 – תקופה המתאפיינת בהתאוששות.
מטרת הפיצול לתקופות השונות, הייתה מתוך כוונה לבחון את ביצועי התיקים השונים לכל תקופה. כמו כן, ניסינו לנטרל השפעות שונות, הקשורות במצב הכללי במשק.
לכל תיק ולכל מדד חישבנו את התשואה, את סטיית התקן (המבטאת את הסיכון) ואת מדד שארפ המודד את עודף התשואה לעומת הסיכון. לאחר מכן ערכנו השוואות ומבחנים סטטיסטיים, שנועדו לבחון האם קיימים הבדלים מובהקים בביצועי התיקים והמדדים השונים.
מניתוח הממצאים עולה כי:
א)     לא ניתן לקבוע בצורה מובהקת, לפי מבחנים סטטיסטיים מקובלים, שישנם בתי-השקעות המשיגים תשואות טובות יותר מאחרים, לאורך תקופת המדגם. לעומת זאת, בדומה להשערת המחקר שלנו, מצאנו כי בתי-השקעות אגרסיביים יותר השיגו תשואות טובות יותר בתקופות של צמיחה, בעוד שבתי-השקעות דפנסיביים בהמלצותיהם השיגו תשואות טובות יותר בתקופת המיתון. ב)     כאשר השווינו את התיקים שבנינו לבתי-ההשקעות השונים אל מול מדדי השוק, מצאנו כי שלושה בתי-השקעות (פסגות אופק, כלל פיננסים והראל פיננסים) השיגו תשואות גבוהות באופן מובהק ממדד ת"א 100.
לעומת זאת, לא נמצא בית-השקעות שהשיג תשואה הגבוהה באופן מובהק ממדד ת"א
5 .
לכן, לא ניתן לאשש את השערת המחקר, הגורסת כי הידע העדיף הנמצא בידי אנליסטים יביא לתשואות עודפות בהמלצותיהם, באופן מובהק.
ג)       מצאנו כי קיים מתאם גבוה בביצועי התיקים והמדדים השונים. זוהי עדות לכך, ככל הנראה, שקיימת השפעה בין ההמלצות לבין התנהגות המניות בתקופה שלאחר מכן. כמו כן, נתון זה מחזק את ההשערה שהמלצות בתי-ההשקעות השונים מושפעים האחד מהשני. במחקר זה לא בדקנו השערות אלו, אך נתונים אלו מהווים בסיס למחקרי המשך בנושא.