תוכן עיניינים.
מבוא:  עמ' 2
·         הגדרה: עמ' 3
רקע
חוק השבות וגורמים להגירה:עמ'6 – 5
·         מאפייני המהגרים : עמ' 9 – 6
קליטת העליה – הקליטה הישירה: עמ' 9-10 השתלבות על פי רמת החיים לאורך השנים ורמת הביטחון הסוציאלי. השתלבות בתעסוקה : עמ' 11-13
עולים חדשים מקבלי קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי: עמ' 14-15
עולים קשישים- רמת החיים וביטחון סוציאלי: עמ' 16-18
ילדי עולים וביטחון סוציאלי עמ' : עמ' 21 -19
השתלבות כלכלית – חברתית ברמת החיים (ע"פ מדד רופין ): עמ' 22-24
סיכום ומסקנה : עמ' 26-
5 ביבליוגרפיה :עמ' 27-28
v     מבוא
.
ישראל  נחשבת לאחת הארצות קולטות ההגירה החשובות בעולם.  מאז הקמת המדינה ואף לפני כן, היתה העלייה המקור העיקרי לגידול האוכלוסייה הישראלית, ולפיכך ניתן לאפיין את אוכלוסיית ישראל כאוכלוסיית מהגרים. בישראל  בשונה  מארצות אחרות קיימת מחויבות אידיאולוגית, מוסרית וכלכלית לשילוב מוצלח של ה"עולים"-המהגרים בחברה. מתוך מחויבות, המדינה ומעצביה ממלאים מקום מרכזי וחשוב בהשתלבותם של המהגרים בחברה וברמת חיהם באמצעות המשאבים סוציאליים וכלכליים שונים שהיא מעמידה בכדי לאפשר קליטת המהגרים ולהבטיח השתלבותם במישור הכלכלי-חברתי . השתלבות כלכלית של מהגרים הינה אחד האספקטים המרכזיים המעסיקים את מעצבי המדיניות והמהגרים עצמם. הציפיה של המהגר להשתלב מבחינה כלכלית ולהצליח בתחום זה לאחר ההגירה מהווה לרוב שאלה מרכזית בהחלטתו להגר, והחלטה לקבל מהגרים מלווה בדרך כלל בציפייה של החברה הקולטת שהמהגרים ישפיעו לטובת החברה והמדינה. השילוב הכלכלי בא לידי ביטוי ביכולתם של המהגרים לקבל שכר המאפשר להם לחיות ברמת חיים נאותה, לכסות הוצאות המחייה שלהם, לחיות בתנאי דיור נאותים ולהיות מרוצים מרמת החיים.
 *המדד להשתלבות  ורמת החיים מורכב ממשתנים שונים. השתלבותם של המהגרים נבדקת בדרך כלל לאורך זמן על פי המידה שבה  הם מצליחים לנוע כלפי מעלה בסולם הכלכלי עד למצב שבו הם וילדיהם נמצאים ברמת חיים ורמת ביטחון סוציאלי  דומה לזו המאפיינת את ה"ותיקים". בחינת ההשתלבות הכלכלית של העולים בישראל עוסקת גם בעניינים כגון מדידה סובייקטיבית של ההצלחה הכלכלית וכן שביעות רצון מהעבודה ומתנאי המגורים. ע"פ המדד שיש פער בין המעמד החברתי שממנו נהנו העולים בארץ מוצאם לבין מעמדם לאחר העלייה לישראל. והיום לאחר 20 שנות מאז קליטת העלייה ההמונית של שנות ה-90, ברצוני לבדוק האם השתלבותם הכלכלית-החברתית של עולים מחבר העמים לשעבר *הצליחה וכי רמת חיהם אינה שונה מאוכלוסיה ה"ותיקה" .לצורך כך אתן כמה 1הגדרות (שאלת מחקר, והגדרת המשתנים). כמו כן, מאחר ומדובר לא רק בהצגת נתונים אוביקטיביים אתן גם רקע וסקירה כללית לגבי העולים ,סיבות להגירה,אפשרויות קליטה, סיוע שהם קיבלו ע" המדינה, נתונים סטטיסטיים של השתלבות  ומסקנה סופית . *מדד להשתלבות מורכב מכמה משתנים ראה פירוט בהגדרה.
1הגדרה שאלת מחקר : האם הצליחו עולים שנות ה-90 (1989-1992)  ממדינות חבר העמים לאחר עשרים שנות של התיישבות להשתלב (חברתית-כלכלית) ברמת החיים של החברה ישראלית ומה רמת הביטחון הסוציאלי שלהם בהשוואה לילידי הארץ (יוצאי אירופה –אסיה).
מאפייני קבוצה א' : עולים מחבר העמים לשעבר כולל מדינות קווקז (להלן בריה"מ אסיה ואירופה) בגילאים 22-64 שעלו בין השנים 1989-1992
מאפייני קבוצה ב'( להלן קב' השואה) ילדי ישראל ממוצא אסיה אפריקה (דור שני) וילידי ישראל ממוצא אירופה אמריקה (דור שני) בגילאים 22-64.