הוראת השפה העברית במגזר הערבי סוגיות והמלצות    ·   אין הגדרות ברורות של מטרות הלימוד להוראת העברית במגזר הערבי.
   ·   חומרי הלמידה הקיימים כיום פותחו על ידי הפיקוח ואנשי אקדמיה מבלי ששותפו מורים מהשדה.
   ·   נושאי הלימוד הלקוחים מהתרבות היהודית תופסים חלק גדול מדי בתכנית הלימודים בחטיבה העליונה.
   ·   אין מספיק תשומת לב לעברית כשפה תקשורתית; דבר הנחוץ לשילובם של הערבים בחברה הישראלית.
   ·   אין משוב ארצי בבית הספר היסודי, בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה כדי שאפשר יהיה לעקוב אחר ההישגים בעברית.
   ·   נראה שהתלמידים שולטים באוצר מילים ובכללי דקדוק, אך יש להם קשיים בהבעה על פה ובאספקטים תקשורתיים של השפה.
   ·   אין מספיק תכניות להכשרת מורים להוראת העברית כשפה שנייה בבתי הספר הערביים במכללות ובאוניברסיטאות.
   ·   אין מספיק מדריכים לעברית בכל רובדי הוראת העברית.
   ·   לא קיים קשר בין מורים לעברית במגזר הערבי ובין מורים המלמדים עברית לילדים עולים ומבוגרים למרות שקבוצות אלה כולן עוסקות בהוראת עברית כשפה נוספת.    ·   לא קיימים אמצעים חדשניים בהוראה כגון עזרים אור-קוליים ומחשבים ולא קיימות שיטות עבודה חלופיות כמו עבודה בקבוצות.
1. רקע
הערבים מהווים כחמישית מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל. לגבי הערבים הערבית היא שפת האם ואילו העברית אינה שפה זרה במשמעות המקובלת (כגון אנגלית), אלא שנייה לצד שפת האם הנלמדת בסביבתה הטבעית. כלומר, מלבד מסגרת השיעור ללשון יש אפשרות שהלומד יצא לסביבה וישתמש בלשון מיד. אולם יש לציין שבזמן הלימודים בבית הספר תופעה זו נדירה והיא קיימת בתדירות גבוהה יותר כשהמתבגר יוצא לעבודה במגזר היהודי.
ערבים לומדים עברית מסיבות פרגמטיות- לצורכי עבודה, תקשורת בענייני יום יום, קבלת שירותים ממוסדות ממשלתיים ופרטיים ולהמשך לימודים במוסדות להשכלה גבוהה. מכאן שהשפה העברית היא כלי הכרחי לכל תושב ערבי במדינת ישראל, כיוון שהיא מאפשרת לו חיים פעילים בכל שטחי החיים. הדבר מחייב גיוון בנושאי הלימוד בבתי-הספר והקניית מיומנות לשונית בדיבור ובהאזנה, בקריאה ובכתיבה בנושאים רבים ושונים.

2 . החברה הערבית בישראל
2 .1  יחסם של הערבים ללשון העברית החברה הערבית בישראל חיה בקרב החברה היהודית ומושפעת ממנה בתחומים השונים. אחד התחומים החשובים הוא התחום הלשוני. אף על פי שהלשון הערבית עשירה במילים ובביטויים שיש בהם כדי לספק את הדובר הערבי להעביר כל מסר או מבע באופן ברור ובלי הצורך "לייבא" מילים מהחוץ, הוא משתמש במילים עבריות.
השפה הערבית המדוברת בישראל קולטת כל הזמן מילים מן העברית ובמיוחד מילים מחיי היום-יום (דנה, 1995).
בקרב האוכלוסייה הערבית יש נטייה הולכת וגוברת במיסוד מילים מהלשון העברית ושילובן לתוך הדיבור השוטף בערבית. תופעה זו אינה מיוחדת לשכבה מסוימת בחברה הערבית, אלא נפוצה בכל השכבות והגילים ובולטת במיוחד בקרב האקדמאים.
שילוב מילים עבריות לתוך הלשון הערבית אינו נחשב נטע זר אלא מהווה חלק אינטגרלי מהדיבור. כלומר מילה הלקוחה מעברית משתלבת היטב בקונטקסט הן מבחינת המשמעות והן מבחינת הדקדוק והתחביר (מבנה המשפט).
רמת השליטה החופשית בדיבור היא תוצאה של ההיקף והעצמה של הקשר עם החברה היהודית.  לדוגמה הערבים בערים המעורבות (חיפה, יפו, רמלה, לוד) וכן הערבים הבדווים והדרוזים המשרתים בצבא שולטים בעברית טוב יותר מערבים האחרים.

2 .2  חשיבות הוראת העברית הוראת הלשון העברית לילדים ערבים משמשת מכשיר עזר להפצת ידיעות על ההווי הישראלי, על תולדות ישראל ועל אזרחות ישראלית. בכך תורמת הוראה זו תרומה חשובה לגישור בין התרבויות של שני העמים ולחיזוק מצבם הכלכלי של התושבים הערבים. השפה העברית היא שפת התקשורת עם הממסד ועם הסביבה היהודית, ועל כן היא ממלאת פונקציות מרכזיות בתקשורת התוך-ארצית. לעומת זאת השפה האנגלית, אשר נלמדת על ידי תלמידים דוברי ערבית כשפה זרה, ממלאת פונקציות הקשורות להתקדמות אקדמאית ובתקשורת הבין-לאומית. מכאן מובן שהעברית חשובה יותר מבחינה תקשורתית מידית ללומד דובר ערבית, אשר נזקק לשפה העברית יותר  מלשפה האנגלית (בדיר, 1990: 1).