הקשר בין דימוי עצמי לבין השתנות קוגניטיבית בקרב ילדים ליקוי למידה ורגילים.  סמינריון בתחום: חינוך מיוחד תאריך הגשה: יוני 2011
תוכן ענינים
1 . תקציר –..
עמ' 3
2 .  מבוא

עמ' 4
2 .1 תיאורית כושר ההשתנות הקוגניטיבית
עמ' 5-6
2 .2 תיאורית ההתנסות בלמידה מתווכת -עמ' 7-8
2 .3 מחקרים אודות התיאוריות בקרב לקויי למידה .. עמ'   9-10                                                                                        2.4
דימוי עצמי –עמ'  11-12                                                                                                                                                2.5
דימוי עצמי ולקויות למידה …
עמ' 13-14 
2 .6  כלי האבחון והשערות המחקר –.. עמ' 15
 3. השיטה
3 .1 מדגם …
עמ' 16
3 .2 כלים
עמ' 17-18
3 .3 הליך .
עמ' 19-20
4 . ממצאים –עמ'
2 1-
5 5. דיון ומסקנות -עמ'
2 6-28
6 . ביבליוגרפיה -עמ'
2 9-30 תקציר בעולם המשתנה כל יום ונתון לגירויים רבים הילד זקוק לתיווך מתמיד על מנת שתהיה לו היכולת להיות גמיש מחשבתית כדי להתאים את עצמו לסביבה שהולכת ומשתנה מידי יום.                                                 כדי להצליח בכך עליו להשתמש  בכלי התיווך. התיווך  הוא  כלי אוניברסאלי שניתן להשתמש בו בכל תרבות, בכל חברה ושפה. התיווך הוא איכות הקשר ולא התוכן. התוכן משתנה מתרבות לתרבות, מגיל לגיל ומאדם לאדם. איכות התיווך תלויה במשתנים רבים :חברתיים, רגשיים, סביבתיים וביניהם דימוי העצמי של הילד.                                                                                                                                                מטרת המחקר בעבודה זו היא לבחון ולחקור האם קיים קשר בין הדימוי העצמי של הילד לבין כושר ההשתנות הקוגניטיבית  בקרב ילדים ליקוי למידה וילדים רגילים.  בחנו זאת בעזרת מבחן המטריצות של רייבן ושאלון דימוי עצמי. כאשר  הפעלנו קריטריונים מתוך התיאוריה של פויירשטיין על למידה מתווכת , שביסודה טוענת כי כדי שתהיה אינטראקציה איכותית בין האורגניזם לסביבתו על המתווך להתאים את הגירוי ללומד. (פויירשטיין,1994) . במחקרים שסקרנו נמצא כי ילד לקוי למידה בעל דימוי עצמי נמוך יתקשה בקבלת התיווך בשל אי אמונתו ביכולתו להצליח ולעבור משימות קשות.(cola and chan,1990 לכן שיערנו כי קיים קשר בין הדימוי העצמי של הילד לבין כושר ההשתנות הקוגניטיבית שלנו,  ואכן נמצא קשר בינוני מובהק המסביר את המחקרים הנ"ל.                                                                                                       בנוסף, לאחר תיווך איכותי לפי הקריטריונים של פויירשטיין (1994) נמצא הבדל מובהק במבחן רייבן. כלומר ניתן ליצור השתנות קוגניטיבית אצל תלמיד. לסיכום, האדם הינו יצור חברתי ובעל השתנות קוגניטיבית התורמת לו להתאקלם בסביבתו. בעקבות תיווך איכותי לפי התיאוריה של פויירשטיין  ניתן לארגן גירויים וכך להפנימם טוב יותר. אולם בין בני האדם קיימים הבדלים בכושר וביכולת ההשתנות הקוגניטיבית שלהם, כתוצאה מגורמים אישיותיים, רגשיים וחבר מבוא
בכל אדם פועלים שני כוחות אנטגוניסטים: הראשון – הכוח לחיות, כלומר הכוח להשתנות.                  השני – הכוח להתקיים, כלומר הכוח להישאר כפי שהוא. תיאוריית כושר ההשתנות הקוגנטיבית ותיאוריית ההתנסות בלמידה מתווכת באות לבסס את ההנחה כי בני האדם, בניגוד למינים אחרים, הם בעלי כושר השתנות קוגניטיבי דינאמי אשר באמצעות תיווך מתאים יכולים להתעלות מעל כישוריהם הרגילים (קלודי, 1996) הדבר נכון במיוחד במקרים שבהם ישנה בעיה לימודית או קוגניטיבית להסתגל לדרישות הקיימות, כמו במקרה של ילדים עם לקויות למידה למשל. התנסות בלמידה מתווכת עשויה אפוא לשפר צדדים רבים הקשורים לקליטה וללמידה בעייתית ולקויה. כמובן שאצל ילדים בעלי ליקויי למידה, ניתן בין היתר גם לשפר באמצעותה צדדים אישיותיים אחרים המתלווים לבעיה, כמו בדידות, דיכאון או דימוי עצמי נמוך.
עבודה זו עוסקת בקשר שבין הדימוי העצמי של הילד לבין כושר ההשתנות הקוגניטיבית שלו, וזאת בקרב ילדים ליקוי למידה לעומת ילדים רגילים.
העבודה נפתחת בסקירה תיאורטית המבארת את משמעות תיאוריית ה- SCM ואת תיאוריית ההתנסות בלמידה מתווכת MLE (מבחינת הגדרה, רקע בסיסי, ויישומים). בפרק יובאו גם מחקרים שבדקו את יישומי התיאוריות ויוגדרו אלמנטים בסיסיים של מושג הערך העצמי והלקות. בסיום הפרק נתייחס גם למשתנה הדימוי העצמי בקרב לקויי למידה.