אחת הבעיות השכיחות בקהילות המטפלות במכורים לסמים, היא תופעת הנשירה, המתבטאת בעזיבת הטיפול בטרם הסתיים. לנשירה עלולות להיות תוצאות והשלכות הרסניות על המטופל, היות והיא פוגעת בסיכויי שיקומו (בנבנישתי ועמרם, 1995 ; עמרם  .(Soyes, 2004; 1999
,   בנושא זה נעשו למחקרים רבים, אולם מרבית הממצאים אינם עקביים וחלקם אינם מצליחים לנבא נשירה.
המטרה העיקרית של המחקר הייתה לבדוק את התרומה של משאבים אישיים ומשאבים חיצוניים להסבר הנשירה מהקהילות הטיפוליות, והאם תרומה זו שונה בקרב ילידי הארץ וילידי חבר העמים.
נבדקו מאפיינים אישיים משפחתיים וחברתיים על פי הגישה האקולוגית וניתן לראות שמנבאי הנשירה המשמעותיים נמצאו במאפיינים הרקע, ייתכן והבדלים תרבותיים, שהתבטאו בהתערבויות שונות בקהילה, והגדרת משתנים באופן שונה הקשו על ניבוי הנשירה במאפיינים המשפחתיים והחברתיים. יחד עם זאת, על מנת להבין את היבטיה השונים של הנשירה, יש לנתח גם את הממצאים שהתקבלו לגבי אוכלוסיית הנושרים.
תוכן עניינים
מבוא קהילות טיפוליות נשירה גישה אקולוגית מאפיינים דמוגרפים חומרת התמכרות משאבים אישיים תפיסת מסוגלות להתמודד עם פיתויי סם קוהרנטיות משאבים חיצוניים מישור משפחתי תמיכה חברתית סיכום ומטרות המחקר דיון ביבליוגרפיה