השוואת התלמידים ודירוג מקומם היחסי בכיתה. ג. תפקוד התלמידים –  התנהגות התלמידים עלפי כללי המורים וחוקיהם, מעמדם נמוך – אין להם השפעה על הנעשה: שיטת ההוראה, קצב ההוראה ושיעורי הבית, אמורים להיות צייתנים וקונפורמיים, בדרך כלל הם מגיבים בהתאם להנחיית המורה. ד.הארגון הפיזי של הסביבה – קבוע, מותאם לכך שהמורה יוכל להציג מידע לכל התלמידים בעת ובעונה אחת, אין תנועה – שיטת הוראה אחת – אין פעילות גומלין בו זמנית. ה. דפוסי תקשורת אחידים וקבועים, הרצאות – חד כיווני, דיון או שאלות ותשובות (דו כווני), המורה גורם מתווך בתקשורת (מוקד התקשורת). תא' להסברת פ"ג בכיתה: פ"ג בכיתה מתרחשת ב3 רמות:
רמה בין-אישית, (תלמיד-תלמיד, מורה-תלמיד),רמה קבוצתית (תלמיד לקבוצה, מורה לקבוצה) רמה בין קבוצתית (שתי קבוצות או יותר). מחקר בפ"ג יכול להיות כמותי או איכותי. התא' של הגישה הפרשנית:  משמעותה של פעולה בהקשר החינוכי/אריאלי מרדכי.
התיאוריה הפרשנית –  בני אדם פעילים, נתינת משמעויות, אין שאלונים, אין סטטיסטיקה כמותית, החוקר צופה באופן בלתי אמצעי. גישה סוציולוגית רחבה שיכולה לשמש בסיס להבנת המתרחש בכיתה. על פי התא הפרשנית אין מציאות שצריך להסתגל אליה, אלא המציאות היא המשמעות שמייחסים לה בני האדם והיא קיימת רק בתודעת בן האדם עצמו ולא כמשהו עצמאי ולכן שיטת המחקר היא סובייקטיבית איכותית שבה החוקר צופה באופן בלתי אמצעי בסיטואציה ומשוחח עם הנפשות הפועלות (ללא שאלונים או סטטיסטיקה). התיאוריה הפרשנית רואה בבני האדם בני חורין היוצרים את החברה ללא הרף באמצעות פעולתם ובאמצעות המשמעות שהם מייחסים לה או מבנים עבורה. היא מתמקדת במשמעויות שמייחסים האנשים להתנהגותם ולהתנהגות של אנשים אחרים שעמם הם באים בקשרי גומלין ובמשא ומתן ביניהם.
החוקר הדוגל בגישה זו מניח מראש כי מאחר שהוא חוקר מצבים חברתיים, ואלה לעולם תלויי תודעה, אין ביכולתו להגיע לאמת אובייקטיבית. ולכן המתודולוגיה היא: החוקר אינו מפיץ שאלונים או חישובים אלא צופה בסיטואציה באורח בלתי אמצעי ומשוחח עם הנפשות הפועלות. גישת הפעולה מול גישת המערכת:
הסוציולוגיה המערכתית –  1. רואה בחברה ישות עצמאית שחבריה כפופים לאילוציה. 2. עניינה במערכות, מבנים, סדר וטיבם של המנגנונים האוכפים את כוחם על התנהגות האדם ומגדירים אותה, עוסקת בהיבטים האובייקטיבים של המציאות החברתית.3. חותרת לניסוח הכללות מאקרוסקופיות, האדם כבעל דפוסי היענות לאילוצים חברתיים. התלמיד פסיבי. חוקרים את המבנים החברתיים, הגדרות התפקיד, תהליך יצירת הגדרות התפקיד, תהליך הסתגלות ויצירת סנקציות של החברה על ה"סוטים". האדם מסגל את עצמו למציאות קיימת, המציאות אובייקטיבית, ומדידה. תפקיד הינו מושג מרכזי בתא זו. הסוציולוגיה הפרשנית –  1. רואה בבני האדם בני חורין היוצרים את החברה ללא הרף באמצעות פעולתם