הסיפור העברי בראשית המאה העשרים תקציר:
קיטין, גיבורו של ברנר ומיכאל, גיבורו של ברדיצ'בסקי, שניהם נציגים-"תלושים" ובודדים,העומדים במרכז היצרות, אך, התכונות דומות ביניהם רק מרחוק ובכלליות מופשטת, מכיוון ששוני רב עולה בין שני עולמות האינדיווידואליים, שמוצגים על ידי המספרים. התלישות של מיכאל כאינטלקטואל היהודי הצעיר המיטלטל בין שני העולמות, הופכת עם הזמן לתלישות קיומית -אוניברסאלית אותה חווה קיטין הנמצא במבוי סתום.
הסיפור  של ברדיצ'בסקי "מחניים" משלב בתוכו את רעיונות ספרות ההשכלה עם הספרות הניו-רומנטית והאמצעים הספרותיים, בהם בוחר המספר, מבשרים התחלה של הכתיבה המודרנית, אותה מקבל ברנר כיסוד לכתיבתו ו"מושך" לכיוונים משלו. התוצאה מכך- פואטיקה המאופיינת כ"רטוריקה של כנות", כלומר, משחק מורכב ומכוון בין נוסחאות ספרותיות ושבירתן לבין הכתיבה, המשקפת את החיים הממשיים ואינה מתאימה לשום תבנית ספרותית. לפי ברינקר, יש ארבעה מאפיינים בפואטיקה של ברנר, שביחד בונים את ה"רטוריקה של כנות" המיוחדת לו.
כל המאפיינים הללו הינם צעד אל הכתיבה המודרניסטית, מורכבת ומתוחכמת על בסיס הכתיבה הרומנטית –אינדיבידואליסטית של ברדיצ'בסקי, מייחדים את כתיבתו של ברנר ומוכיחים שיצירותיו הן מסמכים אוטנטיים- וידויים ולא רק יצירות אמנות.  הגדרת המונחים "מסירה פרגמנטרית" ו"מוטיב מטפורי"  עם דוגמאות מהסיפורים.