1 מבוא
3
2 השוחד ככלי לעשיית עסקים בשוק הבינלאומי 5
2 .1
הגדרת מושג השוחד 5
2 .2
מאפייני השוחד
6
2 .3
השוחד בעולם העסקים 7
2 .3.1
רקע היסטורי 7
2 .3.2
תופעת השוחד בעולם העסקים הבינלאומי 7
3 האחריות המוסרית 9
3 .1
עקרונות המוסר 9
3 .2
מהי אחריות מוסרית?
9
3 .3
האם המוסר משתלם?
9
3 .4
נושאי האחריות המוסרית בארגון
1 0
3 .4.1
הארגון והפרט אינם נושאים באחריות
1 0
3 .4.2
הארגון והפרט נושאים באחריות
1 0
3 .4.3
הארגון או הפרט נושאים באחריות
1 0
3 .4.3.1
רמה אישית
1 1
3 .4.3.2
רמה ארגונית
1 1
3 .4.3.3
אחריות המנהל
1 1
4 יחסיות תרבותית
1 2
4 .1
הקדמה
1 2
4 .2
הדילמה המוסרית
1 2

4 .3
תופעת השוחד בעולם העסקים
1 5
5
דרכי התמודדות עם תופעת השוחד
1 7
5.1
רמה תאורטית
1 7
5.1.1
נורמות-על
1 8
5.2
רמה מעשית
2 0 5.2.1
המאבק בשחיתות במדינות שונות
2 0 5.2.2
המאבק בשחיתות באמצעות ארגונים גלובליים
2 3
5.2.2.1
הארגון הלא-ממשלתי למאבק בשחיתות (IT)
2 3
5.2.2.2
הארגון לשיתוף פעילות כלכלית (OECD)
2 4
5.2.2.3
חברות של ביקורת חשבונאית
2 4
5.3
הריסון הממשלתי
2 4
5.3.1
החקיקה בישראל
2 4
5.3.2
מטרות הריסון הממשלתי
2 5
5.3.3
מגבלות הריסון הממשלתי
2 5
6 סיכום ומסקנות
2 7
ביבליוגרפיה
2 9

1 . מבוא
   נושא השוחד בעולם העסקים הבינלאומי מהווה בעיה לא מבוטלת הפוגעת בתחומי חיים רבים, כמו התחום הכלכלי, החברתי, אורח החיים והסביבה. תופעה זו נפוצה וקיימת בעולם העסקים הן במסגרת הארגונית והן ברמה האישית.
   ישנם מקרים רבים בהם יש גבול דק בין השאלה האם השוחד באמת מוגדר כשוחד או לא? החלפת טובות הנאה בין הצדדים השונים היא לעיתים חלק לגיטימי של העסקה. במדינות מסוימות במזרח הרחוק, למשל, מתנות מהוות חלק בלתי נפרד מכללי עשיית עסקים. סכום המתנה בכסף או בשווה ערך אינו חייב להיות יקר, אולם, עצם פעולת השוחד עלולה להוביל להתפתחות קשרים עסקיים בעתיד.
   פעולות השוחד יכולות להיעשות שכיחות, אולם תהיה זו טעות לסלק הצידה את עניין השחיתות, תוך התחשבות בהבדלי התפיסות בתרבויות ובמסורות במדינות שונות. הדרישה ליתר שקיפות נשמעת לאחרונה בתכיפות יתר ולא בכדי.
כל עוד השוחד מתקיים במדינה בה הדבר נהוג, או מקובל כנורמה, יש להימנע מלהתערב בנוהג פסול זה, למרות שתופעה זו אינה מקובלת על פי נורמות מוסריות בינלאומיות. אך בעת ובעונה אחת צריך להיות ברור שאין לשתף פעולה עם נוהג זה, ובוודאי לא לתרום להרס החברה והכלכלה המקומית על ידי מתן שוחד.
   העבודה תתייחס אך ורק לתופעת השוחד בעולם העסקים והשלכותיה המוסריות, ולא תטפל בפעילויות שחיתות שונות אחרות. העבודה תתיחס לתופעת השוחד בעולם העסקים שנעשית על ידי אנשים ציבוריים. לעומת זאת תשלום שמתבצע בין אנשים פרטיים אינו מודגר כשוחד וכמעשה בלתי מוסרי. החלק הראשון של העבודה יציג את המסגרת התיאורטית והמושגית של תופעת השוחד בעולם העסקים הבינלאומי, המשמשת ככלי של עשיית עסקים, תגדיר את סוגיו, שיטותיו ומאפייניו העיקריים.   החלק השני של העבודה יתייחס לאחריות המוסרית, יגדיר את עקרונות המוסר ומהותו. העבודה תנתח את המצבים האפשריים לגבי זהות נושאי האחריות, דהיינו הארגון או הפרט ברמות השונות, כולל הרמה המנהלית.
החלק השלישי של העבודה יעסוק בשאלת היחסיות התרבותית, כלומר, הבדלי תרבויות ונורמות בארצות שונות ביחס לתופעת השוחד. הדילמה המוסרית המתעוררת תדיר בעולם העסקים מעסיקה מנהלי ארגונים רבים, נושא שהעסיק חוקרים רבים. הדילמה נובעת בעיקר מהעובדה שחברות המשתייכות למדינות שחוקקו חוקים נגד מעשי שחיתות ושוחד נמצאות בנחיתות עסקית כנגד חברות המשתייכות למדינות שאינן אוכפות חוקים כאלו. תעשה סקירת מספר מאמרים מדעיים שנעשו על תופעת השוחד בחברות בינלאומיות והתייחסותן לנושא המוסרי. החלק הרביעי יתאר את דרכי ההתמודדות עם תופעת השוחד הן ברמה התאורטית (נורמות על) והן ברמה המעשית במדינות שונות, היכן שתופעות שוחד ושחיתות איימו על הסדר החברתי, ציבורי ופוליטי. המאבק בתופעות אלה יכול להעשות הן באמצעות ארגונים בינלאומיים, והן באמצעות ריסון ממשלתי ותחיקתי. תעשה גם התייחסות פרטנית לגבי התחיקה בנושא בישראל.
   שאלת המחקר: מהי המשמעות המוסרית של מתן שוחד בעולם העסקים הבינלאומי?
   השערת המחקר: תופעת מתן השוחד  בעולם העסקים בחברות בינלאומיות איננה מוסרית.
העבודה תתיחס לשאלת המחקר הנ"ל, ותבדוק האם השערת המחקר נכונה, ואם לא, באילו נסיבות/תרבויות/נורמות היא  איננה ישימה?