תקציר בשנים האחרונות חלה עליה בשיעור מקרי האלימות במסגרת בתי הספר בארץ ובעולם. האלימות הגואה בחברה היא אחד הנושאים המרכזיים העולים בשיח הציבורי, כך עולה ממאמרם של בנבנישתי, חורי-כסאברי ואסטור (2006). במסגרת עבודתנו בבתי ספר יסודיים, הבחנו במקרים חוזרים ונשנים של אלימות בין ילדים בתוך מסגרות אלו, בעיקר בעת ההפסקות. מקרי האלימות שנגלו לפנינו כללו ביטויי אלימות פיזית כדחיפות ובעיטות, וביטויי אלימות מילולית כקללות והקנטות. במסגרת ההפסקות, נוכחות מספר מחנכות המפקחות על הנעשה בחצר. כל מחנכת תופסת את נושא האלימות בדרך שונה, ועל כן כל אחת מגיבה בדרכים מגוונות. במסגרת סמינר זה, ערכנו מחקר איכותני שנעשה על מנת ללמוד על תפיסת המחנכות את האלימות המתרחשת בהפסקות בבית ספרן, על ידי ראיונות שערכנו עימן.
*העבודה כוללת- סקירת ספרות, שיטה, ממצאים, דיון ומסקנות. בנוסף מצורפים תמלילי שני הראיונות שערכנו. – היא אינה בהיקף של עבודת סמינריון!!!