עבודה מסכמת בקורס: דויד וגוליית תאריך הגשה אחרון: 6 במרץ 2011
יש אפשרות לבחור בין 2 מסלולים:
1 .      המסלול האחד הוא לבחור נושא מנושאי הקורס בבחירה אישית וחופשית ולדון בהיבטיו השונים.  במסלול זה העבודה יכולה להתבצע בזוגות.
2 .      המסלול השני, התמודדות עם אחת השאלות שתוצגנה על-ידי. לפיכך, אציג לגבי כל מסלול את ההנחיות המתאימות לו. מסלול 1: עבודת סיכום (בזוגות) מטרת העבודה לאפשר העמקה באחד מנושאי הקורס. בהכנת העבודה, יש להתבסס על רשימת הקריאה של הקורס ( ביבליוגרפיה ) או ספרות רלוונטית עדכנית נוספת.
אופן הגשה: יש לבחור חומר מן התקשורת המתאים לאחד מהנושאים שנדונו בקורס (כמו, למשל: אמנות חברתיות, זכויות אדם וזכויות אזרח, עבודה, אבטלה, זקנה, בריאות וחולי, רווחה, עוני וכו') או כל נושא אחר רלוונטי לקורס (לדוגמה, קבוצות מיעוט מבחינה חברתית, כמו למשל,  חולי נפש, להטבים ). לשם כך ניתן לבחור: o             כתבה ששודרה בטלויזיה, קטעים מתכנית או שידורי פרסומות  – על חומרים אלו להיות מצורפים כנספח לעבודה על גבי CD בלבד, ולהקפיד שאורך הצפייה בהם לא יעלה על 20 דקות.
o             למי שבוחר/ת לנתח כתבות עיתונאיות –  יש להתבסס על 8
כתבות לפחות – יש לצרפן כנספחים לעבודה.
o             למי שבוחר/ת לנתח פרסומות בעיתונות – יש לבחור לפחות 8 פרסומות ולצרפן כנספחים לעבודה.
יש להאיר את הסוגיה מהיבטיה החברתיים והתקשורתיים. העבודה צריכה להכיל  מימד ביקורתי.
יש להדפיס את העבודה ברווח כפול, גופן "12". יש להקפיד על מבנה העבודה (מבוא, ניתוח הסוגיה שנבחרה תוך שימוש בספרות מחקרית אקדמית, סכום ועמדה אישית, כללי ציטוט מקובלים ומתן רשימת מקורות בסוף העבודה).
במסלול זה ניתן לעבוד בזוגות המבקשים/ות לקבל את העבודה חזרה:  יגישו עותק של העבודה ע"ג CD .
מקורות בבליוגרפים:
על עבודה שתוגש להסתמך על לפחות 7  מקורות ביבליוגרפים מדעיים ("מקורות ראשוניים"), ולצרף רשימת המקורות לעבודה. נספחים: ראיונות, כתבות, תמונות או כל חומר עזר אחר – יש לצרף כנספחים לעבודה. לציין בגוף העבודה מראי מקום לביבליוגרפיה והפניות לנספחים.
היקף עבודה: העבודה לא תעלה על  12 עמודים בגופן דוד גודל 12 במרווח כפול.
מבנה העבודה:
1 .  מבוא – הצגה כללית של הנושא ואם יש סיבה אישית או אחרת מיוחדת לבחור בו  .
2 .  רקע תיאורטי –  בעבודה אקדמית להציג בשלב זה באופן אינטגרטיבי  את הרקע התיאורטי .
לשבץ הפניות ביבליוגרפיות.
ציטוטים:  – להימנע. לצטט רק משפטי מפתח ולהקפיד שהציטוט לא יהיה ארוך.
מאחר והקורס נוגע בזוית התקשורת – יש להביא לפחות מאמר אחד הדן בתפקידה של התקשורת בהבנייה חברתית ( בכלל או בישראל ).
3.  הצגת ממצאים:  רצוי לפי קטגוריות/נושאים.
4.  שיטה: להציג בקצרה את דרך בחירת החומרים לניתוח ואת שיטת הניתוח.
5.
 ניתוח/דיון בסוגיה: להסביר את הסוגיה, מקורותיה, תפיסות תיאורטיות לגביה, המשמעויות החברתיות שלה (קישור למצבים קונקרטיים בחברה הישראלית) וביקורת עליה.
לא לשכוח לעשות אינטגרציה בין הרקע התיאורטי לממצאי העבודה (איזה ממצאים בשטח מוסברים ע"י הרקע
התיאורטי, איזה לא ) .
צירוף נספחים לעבודה:
o       אין לצרף נספחים שלא הייתה להם התייחסות בגוף העבודה.
ניתוח/דיון הנו הפרק המשמעותי בעבודה. בפרק זה יש להבין גם ובמיוחד את המשמעויות הלטנטיות/הסמויות העומדות מאחורי הדברים שהצגתם.
6 .
סיכום: הצגת סיכום של הסוגיה רצוי עם דגש על אקטואליה ובפרט מההיבט הישראלי.
מסלול 2: שאלות לדיון (עבודה יחידנית) יש להתייחס לאחת מן השאלות תוך הסתמכות על רשימת המקורות (הביבליוגרפיה) של הקורס. יש להדפיס את העבודה ברווח כפול, גופן "12".
יש להקפיד על מבנה העבודה (מבוא, ניתוח הסוגיה שנבחרה תוך שימוש בספרות מחקרית אקדמית, סכום ועמדה אישית, כללי ציטוט מקובלים ומתן רשימת מקורות בסוף העבודה – ראו הנחיות מפורטות למבנה העבודה במסלול 2). היקף העבודה לא יעלה על 7 עמודים. יש לעשות שימוש ב-7 פריטי ביבליוגרפיה לפחות (מקורות ראשוניים). ניתן לעשות שימוש גם במאמרים מדעיים שלא מהסילבוס (אין לכלול סכומי הרצאות כפריט ביבליוגראפי).
במסלול זה אין אפשרות לעבוד בזוגות.
1 .      "120 אלף איש נוספו למעגל העוני- כ20% מהמשפחות בישראל הוגדרו עניות ב- 2009. השכר הממוצע ירד ב 3.5% ושיעור האבטלה עלה ב7.6%. מנכלי"ת הביטוח הלאומי אסתר דומיניסיני: 'יש עלייה ברורה בממדי העוני בקרב האוכלוסייה העובדת, לצד עלייה במגזר הערבי והחרדי'.
הטקסט שלהלן הוא חיבור בין חלקים משתי כתבות אשר התפרסמו ב- THE MARKER:  ביאור חיים,  9 נובמבר 2010, עמ: 4; ו "דבר המומחים" – בסוק מוטי, 9 נובמבר 2010, "עם העלייה באבטלה-גדל העוני",עמ' 5. חמש עשרה אלף משפחות, שהן 123.5 אלף נפשות, הצטרפו ב2009
למעגל העוני בישראל – כך עולה מהדו"ח השנתי של המוסד לביטוח לאומי על ממדי העוני והפערים החברתיים בישראל ב-2009-מהדו"ח עולה כי אף שישראל צלחה את המשבר הכלכלי של 2008-2009 ביציבות יחסית, המשבר השפיע באופן משמעותי על מספר הפוטרים, העמיק את האבטלה וגרם לקיצוץ בשכר. -מבין המשפחות שהצטרפו למעגל העוני, הרוב הגדול- 14,300 משפחות- הן מהמגזר הערבי, ובעיקר ממזרח ירושלים. בסך הכל, חיות בישראל 435,100 משפחות עניות, שהן 1.774 מיליון נפשות, מהם 850 אלף ילדים. שעור העוני העמיק ב2009 גם בקרב חרדים. 75% מהחרדים היו עניים ב 2009, לעומת 55% ב-2008. -עוד אמרה דומיניסיני, כי ב75% מהמקרים קצבאות הביטוח הלאומי מחלצות אנשים מעוני. לעומת זאת, להורדות מיסים אין כמעט השפעה על ממדי העוני, מכיוון שהורדת מסים מיטיבה בעיקר עם השכבות המבוססות. -שר הרווחה, יצחק הרצוג, אמר כי המאפיין העיקרי של המשפחות החדשות שמצאו עצמן מתחת לקו העוני ב2009 הוא שאחד מראשי המשפחה- הבעל או האישה- איבד את מקום עבודתו, או שתנאי העסקתו הורעו ושכרו נפגע בהשפעת המשבר הכלכלי. לדבריו, בתקופת המשבר, ששיאו היה במחצית הראשונה של 2009 נשחק השכר וגדל אי- השוויון בין עניים לעשירים. שר הרווחה תקף את משרד האוצר, שלדבריו מפגין אטימות וקהות חושים, בהתעקשותו להקפיא את קצבאות הביטוח הלאומי בתקציב לשנים 2011-2012. 'אי-אפשר להתהדר בתקציב חברתי ולהחמיץ פעם אחר פעם כל הזדמנות שיכולה להפחית את ממדי העוני ולהקל על המצוקה'- הדו"ח הקשה של הביטוח הלאומי על ממדי העוני בישראל מצטרף לדו"ח של מרכז טאוב שפורסם שלשום, וקובע כי מבין המדינות המפותחות בעולם, רק בארה"ב יש פערים חברתיים גדולים מאשר בישראל-איך ייתכן, שבעוד, שכל המדדים מורים כי הכלכלה הישראלית צומחת ומשגשגת, ושר האוצר חוגג את יציאת המשק הישראלי מהמיתון העולמי לפני כל עולם, ממדי העוני בישראל נותרים גבוהים מאוד, ואף גדלים משנה לשנה. -לדברי פרופסור אבי בן בסט, לשעבר בכיר בבנק ישראל ומנכ"ל האוצר-:'אני מעריך כי הסיבה המרכזית לגידול בממדים ב2009 היא העלייה הגדולה באבטלה-כדי להתמודד עם הבעיה לטווח ארוך יש לבצע טיפול שורש ולשפר מהיסוד את תחום ההשכלה בישראל. כל המחקרים מוכיחים, כי ההשכלה היא פתרון לבעיית העוני ואי-השוויון-פערים גדולים בהשכלה מייצרים פערים גדולים בהכנסות בעתיד- ויוצרים את העניים של הדור הבא. הפתרון הוא בחינוך".
דונו במוצג בקטעי העיתונות תוך התמקדות בסוגיות הבאות: שיחי זכויות אדם וזכויות אזרח, זכויות ילדים, מדיניות חברתית בתחום העבודה והרווחה, הזכות לחינוך, זכויותיהם של מיעוטים אתניים, לאומיים, ודתיים, ומקומם של "מומחים", אנשי פרופסיה, בהגדרת הבעיה. כמו-כן, יש להתמקד באופן הצגת התופעה המרכזית שנידונה בטקסט הנ"ל, ניסוחה, ועיבודה בתקשורת.
2 .
"ערוץ 1 מציג: משותקים – לא אצלנו -התוכנית לא נגישה לנכים". ח"כ משה מטלון, נכה צה"ל, הוזמן לעימות בערוץ 1. כשהגיע הושפל: 'המצלמה לא מתאימה לאדם בכיסא גלגלים'. הערוץ הראשון: 'מתנצלים'. ברוט צביקה, ידיעות אחרונות, עמ' 18, 28.12.2010. בכנסת רגילים לקבל תלונות הנוגעות לבעיות הנגישות של ציבור הנכים בישראל. אתמול סבל מהבעיה גם אחד משלהם- בתוך משכן הכנסת. אתמול בצהריים התקשרו מההפקה של אחת מתכניות האקטואליה של הערוץ הראשון לדובר סיעת ישראל ביתנו, טל נחום, וביקשו ממנו לשלוח את אחד מחברי הכנסת שלהם לעימות טלוויזיוני עם ח"כ נחמן שי מקדימה. שני החכי"ם התבקשו להגיע אל עמדת השידור שהוצבה במתחם הסמוך ללשכת ראש- הממשלה בכנסת. אלא שאז, גילו בתכנית, שישראל בתינו  שלחה את ח"כ משה מטלון- נכה צה"ל וחבר הכנסת הראשון שמרותק לכסא גלגלים. אנשי התכנית התנצלו, ולדברי מטלון הסבירו לו שהשידור אינו מותאם לנכה בכיסא גלגלים משום שהפרשי הגובה בינו לבין שי, העומד על שתי רגליו, אינם מאפשרים למצלמה לנוע בין שניהם. 'נגישות צריכה להיות תפיסת-עולם, ולא טובה שמישהו עושה, כדי לצאת ידי חובה', הגיב בזעם מטלון. 'הגיע הזמן, שגוף שידור ציבורי וממלכתי יאמץ את תפיסת העולם הזאת ואף יוביל אותה. ביקרתי לא אחת בבירות אירופה, שם יכולתי להתנהל בין רכבות, מדרכות, אוטובוסים ומוזיאונים ללא שום סיוע או דחיפה – מצב שישראל עדיין רחוקה ממנו שנות דור. אני בוש ונכלם מכך, שבישראל אדם נכה המרותק לכסא גלגלים לא יכול להביע את דעתו ולעלות לשידור בשל אי-נוחות של צוות ערוץ טלוויזיה'. מרשות השידור נמסר בתגובה: 'מנהל חדשות ערוץ 1, יורם כהן, בדק את התלונה ומצא שמדובר בשיקול דעת מוטעה של עורך התכנית. אנו מתנצלים  בפני ח"כ מטלון ומבטיחים לקיים בירור מעמיק ולנקוט את כל האמצעים כדי למנוע הישנות מקרה כזה'. אמש התקשר כהן למטלון והתנצל בפניו על התקרית".
דונו במוצג בקטע העיתונות תוך התמקדות בסוגיות הבאות: שיח זכויות אדם וזכויות אזרח, היבטים פורמאליים ובלתי פורמאליים של רווחה, בריאות וחולי והבנייתם החברתית, מדיניות חברתית  כלפי אנשים עם מוגבלויות, ומקומם של "מומחים", אנשי פרופסיה, בהגדרת הבעיה. כמו-כן, יש להתמקד באופן הצגת התופעה המרכזית שנידונה בטקסט הנ"ל, ניסוחה, ועיבודה בתקשורת. תוכן עניינים

1 .       מבוא -…
1
2 .       רקע
תיאורטי –.2
2 .1 בעיית העוני בישראל –2-3
2 .2 תפקיד התקשורת בהבניה חברתית -..4
3 . שיטת הניתוח –…5
4 . הצגת הממצאים –5
5. ניתוח ודיון …8
6 . סיכום -…11
7. ביבליוגרפיה 12

1 .       מבוא
תופעת העוני בישראל היא קשה וכמעט בלתי נתפסת.
על פי נתוני הבנק העולמי ובנק ישראל, ישראל היא כיום אחת מהמדינות עם שיעורי העוני הגבוהים ביותר בקרב המדינות המפותחות. המדינה הייתה במשך שנים רבות מדינת רווחה, שהתאפיינה במעמד ביניים גדול ומספר קטן של עניים מחד ושל עשירים מאידך. בשנים האחרונות, עקב מעבר ישראל לכלכלת שוק, הורדה דראסטית של הקצבאות וסיבות נוספות, שכבות רבות באוכלוסייה הצטרפו למעגל העוני. למעשה, המדינה נחלקת לעניים ועשירים ומעמד הביניים הולך ונכחד. בחרנו לנתח 11 כתבות אינטרנט מאתר Ynet, אשר התפרסמו בחצי שנה האחרונה ועוסקות בהיבטיה הרחבים של תופעת העוני וגל התייקרויות המחירים בארץ. עלויות המחירים בתקופה האחרונה משפיעות על כל תחומי החיים: מוצרי יסוד, תחבורה, דיור, רפואה ועוד.
החלטנו לנתח דווקא נושא זה מאחר ולא ניתן להתעלם ממנו, שכן התקשורת דואגת להעלות אותו על סדר היום הציבורי בכל הזדמנות אפשרית.