תקציר עבודה- תפקידם של אינטלקטואלים בעיתות משבר מבוא
נאום "המנהיגות החלולה" (ר' נספח א') בעקבות מלחמת לבנון השנייה הפך לסמל המבקש להעביר תובנות וערכים. נאום זה, הנישא ע"י דוד גרוסמן שיקף הלכי רוח בקרב הציבור הישראלי. האם נאום זה נזכר עקב איכויותיו? האם נחקק ככזה שמעביר מסר קריטי? האם ככזה שנאמר מפי אב שכול?
לטעמי,שלושת השאלות זוכות לתשובות חיוביות מסויגות. אולם, אלו אינן השאלות המרכזיות בנוגע לדיוננו. אני שואל- מי שמך לנזוף, לצלוב ולבכות את המצב כפי שאתה תופס אותו? כיצד עלית על במה אל מול המונים והרהבת עוז לתאר את משנתך?
עבודה זו תבקש לענות על שאלות אלו. כיצד צומחים יחידים בחברה לעבר מעמד אשר מצדיק את היותם מגדלורים ערכיים ומוסריים. כל זאת, למרות העובדה כי אין הם ממלאים בהכרח משרות פוליטיות או ציבוריות רשמיות.
כמוכן, ייבחנו שאלות ההקשר ההיסטורי שמהם צמחו יחידים אלו, מה יש באישיותם שהובילה אותם לכך, וכן מהי התרכובת החברתית שאפשרה ועודדה זאת.
בעיתות סבוכים מעין אלו אליה נקלעה החברה הישראלית, נקרע האדם הסביר בין ערכים ואמות מוסר שונות. לטעמי, קיימים יחידים בעלי מאפיינים חריגים אשר זכו ללגיטימיות להפצת הגותם ואף הגיעו לנקודה בה הם מחויבים להביע דעתם. לפיכך, אנסה לבחון בעבודה זו את מקור הלגיטימיות שממנה צמחו אותם יחידים וכן את השפעתם על החברה ועל ערכיה. לשם כך, העבודה תחולק לשניים. החלק הראשון יבקש לבחון את צמיחת מושג האינטלקטואל מבחינה היסטורית ורעיונית. כמו כן, ידון חלק זה במקור הלגיטימיות של האינטלקטואל ובשלב בו הנו מחויב לחברה ולריבון לפעול להפצת הגותו. החלק השני של העבודה יבחן הלכה למעשה השפעתם של אינטלקטואלים על שינוי ערכים. חלק זה יבקש להדגים כיצד אנשי רוח עשויים להשפיע על חברה באמצעות רעיונותיהם .
מכלול העבודה יבקש לתקף את מעמדם של האינטלקטואלים, תוך הבנת המתח הקיים בינם לבין החברה. כל זאת תוך הנחה שתאושש כי האינטלקטואלים מהווים ברומטר, זרז, מראה ושופר של מוסר החברה וערכיה.
תוכן עניינים
מבוא -…3
פרק א'- מהו אינטלקטואל? -.4-12
פרק ב'- אינטלקטואלים צרפתים בימי מלחמת העול ם השנייה .13-15
סיכום -.16
ביבליוגרפיה –..17
נספח א' – נאום "ההנהגה החלולה" לדו גרוסמן.
נספח ב'- הפואמה  "בעיר ההריגה" לחיים נחמן ביאליק.