ממ"ן 11 בקורס "צמיחת המדינות החדשות באפריקה" בציון 100 נושאים:
משא האדם הלבן של רודיארד קיפלינג, גזענות ומאפיינים משותפים של המשטרים הקולוניאליסטים שאלה 1
בעוד ששירו של רודיארד קיפלינג מבקש להציג את האידיאולוגיה, או יש יאמרו האצטלה האידיאולוגית, של הקולוניאליזם, מבקש מאמר המערכת של "האמריקני השחור" לפרוק את המפעל הקולוניאליסטי מהתואנות הפילנתרופיות שלו ולחשוף מציאות של ניצול כמניע המרכזי לקולוניאליזם.
הנחת המוצא של קיפלינג זהה לזו של הקולוניאליזם והיא שהאדם הלבן הוא עליון ומפותח יותר מהאפריקאי הנחות והנבער, גישה זו ניכרת היטב בתיאורי האפריקאים כ-"המון פראי… חציו ילד חציו שטן" וביתר שאת במסקנת השיר "ראו איך עצלות וסכלות הבוריםשמות תקוותיכם לאל", כלומר על אף רצונם הטוב של האירופאים האפריקאים הם כנראה נחותים ללא תקנה. השורה הקודמת מגלמת היטב שתיים מההתייחסויות המתנשאות המרכזיות של האירופאים כלפי האפריקאים:
"חציו ילד" – כלומר בלתי מפותח, פרימיטיבי, אם התפתחותה של חברה משולה לחייו של אדם, הרי שהאפריקאים הם עדיין ילדים. "חציו שטן" – סביר להניח כי מחצית שורה זו מתייחסת למישור הדתי ולפאגניזם האפריקאי. בהתאם, זהו "משא האדם הלבן", לקדם את האפריקאים הן מבחינת התפתחות והן מבחינה רוחנית כאשר תרבות המערב הנעלה אצורה בנצרות. כך מציג קיפלינג את הקולוניאליזם כמפעל פילנתרופי מיסודו ("לשרת את צורכי הנתינים") שתכליתו לסייע ליבשת אפריקה ותושביה לצאת ממצבם הנחות ולהתקדם במישור החומרי – "השביעו את פי הרעב", והרוחני, שאף שאינו מצוין במפורש בטקסט ניתן להסיקו מנימת הטקסט ומתוך הנרטיב האידיאולוגי הידוע שבמסגרתו נכתב השיר. כל זה במחיר כבד מצד האדם הלבן שמשקיע מאמצים רבים ("טובי הבנים") לטובת האדם השחור, התועלת והגמול לאדם הלבן בעבור מאמציו אינה מוזכרת כלל, ולא בכדי.