ממ"ן 15 – ירושלים לדורותיה – ציון 90 נושאים: הכיבוש העותמאני, היציאה מהחומות, שאלה 1
הכיבוש העות'מאני בתחילת המאה ה-16 הביא לשיפור ניכר במצבה של ירושלים עד לרבע האחרון של המאה אז חלה הידרדרות המצב העיר. בימיו של הסולטאן סולימן ידעה העיר תנופת בנייה שהובילה לשיפור בתשתיות העיר ובביטחונה ולפיכך גם בכלכלתה, מגמה זו נשמרה במידת מה גם בימי של סלים השני עד 1574.
לירושלים לא נודעה חשיבות צבאית, כלכלית או מדינית מיוחדת באימפריה, אך מעמדה הדתי של ירושלים זיכה אותה ביחס מיוחד מצד השלטון המרכזי שהביא לתנופת פיתוח בעיר, שיפור בטחונה וכלכלתה ולגידול דמוגרפי במספר תושביה. אופי השלטון העות'מאני הליברלי יחסית וגישתו המתונה כלפי הנתינים הלא-מוסלמיים יצרה כעין מערכת בלמים ואיזונים שמנעו ניצול של התושבים בידי השלטון המקומי והביאו לרווחת העיר. לקראת סוף המאה ה-16 החלו להופיע ניצני מחלה ראשונים אצל האיש על הבוספורוס וכתוצאה מכך חלה דעיכה באיכות השלטון שבעקבותיה גם הורע מצב העיר.