יחידה 1 – מבוא
·         הגדרה של הפסיכולוגיה החברתית – חקר ההשפעה האמיתית, המשוערת או המדומיינת של הזולת על מחשבותיו, הרגשותיו והתנהגותו של היחיד.
o        השפעות ללא נוכחות פיזית.
o        ABC – רגשות, התנהגות ומחשבות.
o        זולת, אך התמקדות בפרט.
·         תחומי הפסיכולוגיה החברתית o        הפרט. מהן הקוגניציות החברתיות של הפרט, כיצד הוא מגבש עמדות, דימוי עצמי וכיצד כל אלה משפיעים על התנהגותו.
o        הקבוצה. תהליכים בקבוצה הקטנה, 5-10 אנשים, חלוקה לרוב ומיעוט, השפעה, מנהיגות וקבלת החלטות. יחסים בין קבוצות, דעות קדומות וסטריאוטיפים. o        הקשר הבין אישי. אהבה, תוקפנות, עוינות והתנהגות פרו-חברתית.
o        הערות:
§         הגישה המצבית לעומת הגישה האישיותית.
§         השפעת הזולת על הפרט.
§         משמעות ההשפעה כלפי הרגשות המחשבות וההתנהגות.
·         סביבת הפסיכולוגיה החברתית ·         תיאוריה, מחקר ויישום. הפסיכולוגיה החברתית הינה בעלת שלושה ראשים, פיתוח תיאוריה, מחקר והתקדמות, ויישום (פסיכולוגיה ארגונית, ייחוס בקלינית, יחידה 2 – קוגניציה חברתית ·         מיהו החושב החברתי?
o        מחפש העקיבות – האדם מונע על ידי צורך לשמור על עקיבות קוגניטיבית. 50'-60'. דיסוננס / איזון קוגניטיבי של היידר (4).
o        המדען הנאיבי – האדם חוקר את המציאות. 70'.
תיאוריות ייחוס.
o        העצלן הקוגניטיבי – האדם משתדל לחסוך במאמץ.
70'-80'.
o        המשקיע השקול – העיבוד תלוי בכמות המשאבים הזמינים ולרווח הצפוי. 90'.
·         עיבוד מידע חברתי. מערכת עיבוד המידע מתמודדת עם עומס המידע באמצעות סינון, ארגון וסידור.
o        קטגוריות וסכימות.
§         קטגוריה (מושג) היא קבוצת פריטים המסווגים יחדיו על פי מכנה משותף. ישנם מאפיינים מספיקים ומאפיינים הכרחיים לקטגוריות. קיימים סוגים רבים של קטגוריות, קטגוריות לוגיות, קטגוריות טבעיות, קטגוריות חברתיות, תת-קטגוריות. קטגוריות בעלות גבולות מטושטשים מזוהות על ידי החבר הטיפוסי, באמצעות דימיון משפחתי או באמצעות שיטת האבטיפוס.
§         סכימה היא מכלול של ידע שיש למישהו לגבי אובייקט כלשהו. ישנן סכימות חברתיות, תסריטים (סכימות אודות אירועים או מצבים), סכימות אישיות, סכימות על העצמי, סטריאוטיפים (סכימות על קבוצות חברתיות).
§         הקטגוריות והסכימות עוזרות לנו להבין את העולם בזריזות ולשמר בו הרגשה של סדר וקביעות.
§         שינוי ושימור קטגוריות וסכמות. הטמעה היא שילוב המציאות בסכימה, התאמה היא שינוי הסכימה בהתאם למציאות.
o        היסק חברתי הינו יצירת מידע חדש על סמך המידע הקיים. §         גיבוש התרשמות. אפקט הראשונות, אפקט ההילה.
§         היריסטיקות הן כללי חשיבה פשטניים המציעים דרך קלה ומהירה להגיע לתשובה הדרושה, אך ברמת דיוק וביטחון נמוכה יחסית.
·         הירסטיקת הזמינות: "מה שזמין יותר בזיכרון הוא הסביר, השכיח והחשוב".
·         הירסטיקת ההדמייה: "ככל שקל יותר לדמיין מצב מסוים, כך הוא סביר יותר".
·         היריסטיקת היציגות: "אם הפרט אופייני לקטגוריה – הוא חלק ממנה". היריסטיקה זו עושה עוול לשיעור הבסיסי של הקטגוריות באוכלוסייה.
·         היריסטיקת העיגון והתיקון: "קבע נקודת התחלה לפי משהו שידוע מקודם, נתון בשאלה או אפילו הערכה מקרית, ותקן אותה לפי הצורך".
§         הטיות בהיסק.
·         מתאם מדומה – הנטייה לראות קשר בין שתי תופעות כאשר קשר זה איננו קיים במציאות. בולטות מזווגת יוצרת מתאם מדומה על בסיס תכונה בולטת. ·         הטיית האישוש – על מנת לקבוע עמדה אנשים נוטים לאשש ולא להפריך.
·         חכמה בדיעבד – אנשים רואים את אירועי העבר כבני-ניבוי יותר מאשר הם באמת, בעיקר כי הם מכירים את כל התרחיש ולא את האלטרנטיבות שלא קרו.
·         ביטחון יתר בהיסק – ככל שהביטחון עולה, כך גדלה ההסתברות לביטחון יתר, בעיקר בגלל שהם לא חושבים על חלופות.
·         הטיית האופטימיות – "לי זה לא יקרה". ·         אשליית השליטה – תחושת שליטה בתוצאות ואשליית העולם הצודק.
·         ייחוס סיבתיות. לאדם נטייה לנסות ולהבין את סביבתנו ולנסות לצפות אותה. תהליך זה נקרא ייחוס סיבתיות. o        תיאוריות §         הפסיכולוגיה הנאיבית של היידר, היסק בהקשר בין אישי: סיבות קבועות לעומת חולפות; כוונה רצונית לעומת התנהגות כפויה או מקרית; סיבות חיצוניות לעומת פנימיות; השתנות משותפת (האם התוצאה קיימת ללא הסיבה ולהפך).
§         הסקת התכונה המתאימה:  כיצד האדם מחליט באם ההתנהגות מבוססת על תכונה או לא? האם ההתנהגות מבוססת על רצון חופשי?
האם התוצאה של ההתנהגות הינה ייחודית להתנהגות הזו? האם ההתנהגות אינה רצויה מבחינה חברתית? §         תיאוריית הקו-וריאציה של קלי: מציאת סיבות להתנהגות ובפרט, האם המניע הוא חיצוני או פנימי. מדד ההסכמה (כיצד מתנהגים אחרים במצבים דומים), מדד הייחודיות (כיצד מתנהג אותו האדם במצבים שונים), מדד העקיבות (כיצד מתנהג אותו האדם במצבים דומים בזמנים אחרים). ביקורת: הייחוס מורכב מדי ומתאר את האידיאל ולאו דווקא את המציאות, התיאורייה מתייחסת לכך שתמיד מתבצע ייחוס, ללא קשר לזמנים או לתכנים והינה יוצרת דיכוטומיה חדה מדי בין ייחוס פנימי לחיצוני.
§         תיאוריית ההתמקדות בתנאי החריג: תיאוריה פשוטה המציעה כי האדם בודק מהו הגורם החריג במצב הנתון לעומת המצב הרגיל ומייחס את הסיבתיות אליו.
§         ייחוס במצבי הצלחה וכישלון של ויינר: ויינר טוען כי האדם נוטה להסביר יותר אירועים בלתי צפויים ואירועים שליליים. ויינר מחלק את הייחוסים לשלושה פרמטרים: פנימי/חיצוני; יציב/לא-יציב; נשלט/לא-נשלט. הייחוס משפיע גם על התגובה הרגשית של האדם וגם על התנהגותו בעתיד.
o        תופעות §         עקרון ההפחתה: עצמת השפעתו הסיבתית של גורם מסוים תפחת ככל שיש יותר גורמים הפועלים באותו כיוון וככל שאלו חזקים יותר.
§         עקרון ההגברה: גורם יישפט כבעל השפעה חזקה יותר אם הוא פועל בנוכחות גורמים מקשים ומעכבים.
§         המודל של גילברט: שלב ראשון, ייחוס לתכונה, אוטומטי ואינו דורש משאבים. שלב שני, התחשבות במאפייני המצב וביצוע פעולות הגברה והפחתה, אקטיבי ודורש משאבים.
§         המודל של טרופה: השלב הראשון הינו זיהוי ההתנהגות, השלב השני הינו הסקת תכונה על פי ההתנהגות. §         טעות הייחוס הבסיסית: הנטייה לראות התנהגות כנובעת מתכונות ומנטיות של המבצע ולהזניח את השפעתם של גורמי מצב (בולטות התכונה לעומת המצב, תרבות מערבית של אינדיוידואליות, שימוש לא מספק בעיקרון ההפחתה).
§         הטיית הצופה-המשתתף: הנטייה לייחס את הפעולות של האחר לתכונות ואת הפעולות שלנו לנסיבות חיצוניות (אנחנו יותר מורכבים ומגיבים, האחר אוטומטי ופשוט, בולטות שונה, ידע שונה).
§         הטיה לטובת העצמי: הנטייה לייחס את הכישלונות שלנו לגורמים חיצוניים ואת ההצלחות לגורמים פנימיים (הרצון לשמור על דימוי עצמי, המאמץ והציפייה מותירים מקום רק לסיבות חיצוניות).
§         ייחוס לעצמי: אנשים נוטים לא להעריך נכונה את הייחוס לסיבתיות ההתנהגות שלהם, הנטייה של האנשים היא לייחס עמדות וההעדפות על פי ההתנהגות שלהם.
§         הבדלים בין אישיים בייחוס: נטייה לדיכאוניות מאופיינת בייחוס מאורעות שליליים לגורמים פנימיים, יציבים וגלובליים. §         ייחוס בקשרים אינטימיים: בני הזוג נוטים לייחס לעצמם יותר אחריות מאשר בני זוגם, לקבל אחריות על האירועים החיוביים ולא על השליליים, ייחוס מצבי לעצמו ואישיותי לבן הזוג.
·         קוגניציה, הנעה, רגש והתנהגות o        מעגל קוגניציה-התנהגות-קוגניציה, נבואה המגשימה את עצמה או אפקט פיגמליון: הגדרה מוטעית של מצב, המעוררת התנהגות חדשה, שבעקבותיה אותה הגדרה – שהייתה מוטעית מלכתחילה – נעשית נכונה". לעיתים, הציפייה דווקא יוצרת פעילות לא-תואמת, לעיתים פעילות זו תשמר את האמונה הראשונית ולעיתים תדחה אותה. בנוסף, לעיתים האדם כלפיו מופנית הציפייה יתנגד באופן אקטיבי לציפייה, מקרה זה יקרה בעיקר במקרים של ציפייה שלילית, ציפייה שהמושא בטוח בטעותו של האחר והפער בין טעות זו למציאות ומידת החשיבות שמייחסת המושא לבעל הטעות ולעמדתו.
יחידה 3 –העצמי החברתי ·         תוכן מושג העצמי. המאפיינים של העצמי הינם מורכבים ותיאורטיקנים רבים ניסו להגדירם. o        שאלון "מי אני" של קון ומקפרטלנד: 15Xאני _____. o       מערכת מיון למיפוי תוכן העצמי של גורדון: קבוצות מולדות, קבוצת בשליטה, מאפיינים …