תוכן העניינים:

1 .
תקציר                                                                                                 ע"מ
2
2 .
סקירת ספרות                                                                                      ע"מ
4
3 .
שאלת המחקר                                                                                      ע"מ 7
4 .
שיטת המחקר                                                                                       ע"מ
8 5.
תוצאות המחקר                                                                                     ע"מ
1 0
6 .
דיון ומסקנות                                                                                         ע"מ
1 4
7.
סיכום                                                                                                  ע"מ
1 7
8 .
ביבליוגרפיה                                                                                         ע"מ
1 9
בעקבות היכרותי עם  הקשיים אותן חווה אישה הנשואה לאיש צבא קבע- הרצון היה לחדד אותם ואת הויתורים והחסרונות בחיים מסוג זה.
הבחירה בנשים הנשואות לאנשי צוות האויר נעשתה בגלל שהבעלים מהווים אוכלוסייה הנהנית מתדמית זוהרת יותר כלפי מקצועם היומיומי . (גם אם לא כמו בימיו של עזר וייצמן). תדמית ומשמעות מקצועית זוהרת שכזאת, יכולה להשפיע על רמת הויתורים שאישה תסכים לבצע בחייה, ועל עוצמת הקשיים שתחווה. הרקע התיאורטי של עבודה זו עוסק בבניית המשמעות האישית והמשפחתית. ריכטר, 1992, מסבירה, כי מאבקה של בת הזוג למציאת זהותה ומיקומה ארוך וקשה לא פחות משל בעלה והוא מגיע לשיאו בתחילת שנות השלושים או באמצעם. לפנים היתה החברה מכתיבה לאישה איך עליה לראות את עצמה. התפקידים שיועדו לה היו גידול הילדים ותמיכה בבעל.
נשים לעומת גברים, נזקקות יותר לקשרים אישיים, לעבודה עם אחרים ולהגדרה עצמית ביחס לדמויות האחרות המעורבות בחייהן.
במחקרה של כפיר, 1982, היא מתייחסת אל שירות הקבע כאל משבר מתמשך המערב בתוכו את כל המשאבים ותבניות ההתנהגות של בני המשפחה. משפחתו של משרת הקבע מושפעת מלחצים רבים ומתמשכים הקשורים לחיים במסגרת הצבאית. על פי לפידות, 1995, למאפייני הצבא יש השפעה רבה על נשות אנשי הקבע והן הופכות ל"מגוייסות ללא תשלום".
שחר, 1996, מוסיף, כי האשה תהיה הקורבן העיקרי של הניידות התעסוקתית במשפחות צבא הקבע בחיל האויר. הרעיה נאלצת לעזוב את ביתה, לעזוב את עבודתה והיא מוצאת עצמה עם עומס מטלות רב, בודדה וללא עניין או עיסוק בבסיס החדש.
גם ריכטר, 1992, טוענת שבדרך כלל נקבעו ההחלטות בענייני התעסוקה והניידות לפי צורכי הקריירה של הבעל. החלטות שמשמעותן פגיעה בקידום העבודה, לא אירעו אלא משנתגלו קשיים של ממש בגידול הילדים.
על פי סינה, 1987, נשות אנשי הקבע משלמות מחיר כבד יותר מבני הזוג: רובן אינן מפתחות קריירה עצמאית ומלאה, הן נוטות לעבוד במשרות חלקיות בתחומי ההוראה והפקידות ונטל אחזקת המשפחה מוטל כמעט במלואו על כתפיהן.
מלאך- פיינס, 1989, טוענת בספרה, כי אחת מטכניקות ההתמודדות השונות שהוזכרו על ידי מספר רב של נשים, היתה השימוש במערכות תמיכה חברתית. נשים מצאו בהם בלם יעיל ביותר נגד לחצים. שאלת המחקר היתה: האם מעברי הדירה של המשפחה בין בסיסי חיל האויר השונים, גורמים לויתורים רבים בתחומים שונים מצד האישה, לטובת קריירת  צוות האויר של הבעל?
ההשערה היתה כי יימצא מתאם חיובי בין כמות המעברים שאישה מבצעת בעקבות עבודת הבעל, לבין הויתורים במרבית הקטגוריות.
השערות נוספות, כללו את תחום מתן המשמעות החיובית למקצוע צוות האויר, ונטען שיימצא קשר חיובי בין משמעות חיובית הניתנת למקצוע צוות האויר, לויתורים השונים בכל התחומים, או לכמות היתרונות שנראים במקצוע. שיטת המחקר  כללה שני שלבים:  בשלב הראשון התקיים ראיון פתוח עם נבדקת, על מנת שלאחריו ניתן יהיה לבנות שאלון כמותי, עם עולם מושגים תוכני המוכר לנשים, שיהוו המדגם המייצג. השלב השני, שלב מילוי השאלונים הכמותיים, נשען על תשובות המסודרות בסולם סדר.
סך כל אוכלוסיית המחקר כללה 31
נשים, הנשואות לאנשי צוות אויר וגרות בבסיסי חיל אויר שונים .
תוצאות המחקר ניתן היה לראות, כי באופן כללי נמצא מתאם חלש, בנוגע לויתורים בכלל התחומים שעושה האשה. הנתון היחיד שהגיע למתאם בינוני היה: ככל שרמת המשמעות עולה, כך רמת היתרונות הכלליים המיוחסת עולה.
המסקנות העידו, שמרבית תוצאות המחקר מעידות על הפרכתן של השערות המחקר באופן כמעט מובהק לחלוטין:
כשהמשתנה הבלתי תלוי הינו מעברים, ניתן לראות כי בתחום המשפחה והעבודה, לא רק שהמתאם חלש ביותר- כיוונו של הקשר נמצא שלילי: ככל שכמות המעברים תעלה, כך לכאורה, תרד רמת הויתורים בתחומי העבודה והמשפחה. גם  המתאמים הקשורים במתן המשמעות חלשים עד חלשים מאוד, למעט זה העוסק ביתרונות כלליים. אין ספק, כי במחקר זה המעברים והנדודים הללו אינם הגורם לויתורים שנבדקו.
חוסר המתאמים שהתגלו יכול להיות מוסבר בשונות במרכיבים אישיותיים דווקא, (כגון: יכולת סתגלנות, חברותיות, ותרנות), ובבדיקה מולם כגורם המשפיע על תפיסתה של האישה את כלל נושא הקשיים בחייה.
בנוסף, מעבר לשוני אישיותי ולגורמים פנימיים שיכולים לגרום לשוני, יכול להיות שקיימת מגבלה, כי נשים אינן מודות בויתורים שעליהן לעשות.
אפשרויות נוספות שיכלו להביא לתוצאות אלה: נשים כיום לא מתפשרות, נשים אינן רואות תחומים אלה כויתורים.
או האם יכול להיות שהויתור עצמו הינו עצם המגורים בפריפריה, בה נמצאים חלקם הרב של הבסיסים (חצרים, נבטים, רמון, רמת דוד) ולא המעברים עצמם?
כהמלצות אפשריות לעתיד, ניתן יהיה לבחון נושאים נוספים שאולי ישפכו אור על אוכלוסיית הנשים המאופיינת הזאת וניתן יהיה ללמוד עליה עוד.