עבודת סמינר:
עבריינות נוער בקרב העולים מברית המועצות של שנות ה-90 תוכן עניינים
פרק 1: מבוא – קליטת עלייה וקליטת נוער בשנות ה-90 פרק 2: הגורמים העיקריים לעבריינות נוער עולה.
2.1 הקשר בין הגירה לעבריינות
2 .2 קשיי קליטה
2 .3 אלכוהול וסמים פרק 3: הטיפול בעבריינות נוער
3 .1 משטרת ישראל
3 .2 שירות מבחן לנוער
3 .3 בית המשפט לנוער  פרק 4: סיכום תקציר עבודה בראשית שנות ה-90, עם קריסתה של ברית המועצות נפתח מסך הברזל וגל גדול של עולים הגיע לישראל.
עלייה זו הייתה הייתה הגדולה בעליות מאז 48' והיוותה 10% מן האוכלוסייה היהודית במדינה.
יהודי ברה"מ לשעבר, ובראשם "אסירי ציון", זכו להערכה רבה מצד הישראלים.
תדמיתם הייתה של אנשי תרבות משכילים, ועלייתם עוררה ציפיות גדולות. כמו כן היוותה העלייה איום תרבותי לעליונות הקבוצה הקולטת. לחששות אלו היה בסיס מוצק. העלייה הרוסית של שנות ה-90 הגיעה בגל גדול ופתאומי מגינת ישראל התקשתה לקלוט אותם בשל מחסור חמור בדיור באותה נקודת זמן.
העולים הרוסים השתלבו בהצלחה בכלכלת ישראל בענפי המשק השונים והם בעלי שיעור השתתפות גבוה בשוק העבודה הסיבה העיקרית לכך היא שרוב העולים הגיעו ארצה עם השכלה גבוהה ומקצוע. זאת גם הסיבה לכך שהעולים הרוסים חשו עליונות וסירבו להיטמע בתרבות הישראלית. אילנה גומל בספרה מתארת את העלייה הרוסית והשתלבותה במדינת ישראל כשבר גדול.
בני הנוער העולים מברית המועצות הגיעו ארצה בליווי הוריהם וללא שום מוטיבציה או קשר רגשי או ציוני לארץ ישראל (כמו הוריהם) במילים פשוטות הם הגיעו מחוסר ברירה  העלייה הייתה בשבילם ניתוק קשה ואובדן חברתי משמעותי מה שיצר אצל בני הנוער תסכול וכעס שהופנו כלפי החברה הישראלית- אחד הגורמים המרכזיים והמשמעותיים לעבריינות נוער רוסי בארץ עליה ארחיב בהמשך עבודתי.
למרות שבני הנוער "כביכול" מתקבלים בקלות בארץ אליה הגיעו וזאת בשל הכישרון שלהם ללמוד את השפה וההתנהגות המקומיים ושנות את מנהגיהם ביותר קלות מאשר המבוגרים שבהם הנחה זו אינה מדויקת בשל העובדה כי בני הנוער חווים את " משבר ההגירה" גם על ידי תהליך ההסתגלות אותו נאלץ הנער המהגר לעבור ובנוסף הוא נאלץ להתמודד עם משברים הקשורים להליך ההתבגרות עצמו כמו למשל יצירת קבוצות חברים חדשה שתהיה תומכת, התבגרות מינית וכו'.
השפעת העלייה הרוסית על הפשיעה בארץ ישראל אינה מדויקת, מדודה וחד משמעית וזאת מהסיבה שהציבור הישראלי סובל מבורות בתחום זה וניזון בעיקר מסטיגמות.
מדד הדמוקרטיה
2 009 שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה בתאריך 09/06/09 חשף יחס סטריאוטיפי של הציבור הוותיק כלפי העולים. רבים מהישראלים לא מכירים כלל את המציאות שחיים בה העולים הם סבורים שהמדינה משקיעה בעולים מעל ומעבר ולא זוכה לתמורה. יותר משני שליש מהישראלים בארץ סבורים שהעלייה ה"רוסית" הגבירה את רמת הפשיעה בארץ. על רקע דעה רווחת זו אין זה מפציע שהרצח הנורא של משפחת אושרנקו בראשון לציון גרם לשיח ציבורי שמבוסס על סטריאוטיפים לפרוץ החוצה בעוצמה רבה כזו. בעקבות המקרה המזעזע עלתה שוב השאלה :"האם יש קשר בין עלייה ועבריינות?" בהמשך העבודה ישנה סקירה נרחבת שך הגורמים העיקריים לעבריינות נוער עולה,והטיפול בעבריינות נוער על ידי גורמים שונים כגון: נוער בסיכון, משטרת ישראל, שירות מבחן לנוער ובית משפט לנוער.